מדינת ישראל נ' שללשוילי(עציר)

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כתב האישום מייחס למשיב שני אישומים: רצח תוך ביצוע עבירות שוד וקשירת קשר לביצוע פשע (שוד), עבירות על פי הסעיפים 300 (א) (3) ביחד עם סעיף 402 (ב) וסעיף 499 (א) (1) ביחד עם סעיף 402, לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

בכתב האישום קיים אישום נוסף, אולם הצדדים נצרכו לאישום הראשון בלבד, כאשר ב"כ המשיב מצהירים כי אם תימצאנה ראיות לכאורה כנגד המשיב, הם מסכימים למעצרו עד תום ההליכים.

כתב האישום מגולל סיפורו של קשירת קשר לשוד בית עסק "אלפא" המצוי בקומה הרביעית בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב. השוד הסתיים במות בעל העסק, המנוח אריה גזית ז"ל.

הדמויות הצריכות לעניין הינן ספיר ורטון, שלווה ציציאשווילי וסרגיי שיצנין. כל השלושה, עצורים עד תום ההליכים.

על פי כתב האישום, קשר המשיב ביחד עם ספיר ושלווה, שהינם שותפיו לעסק המצוי אף הוא בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, ובאותה קומה, לשדוד את "אלפא". לצורך זה, נשכרו שני בעלי גוף אשר אחד מהם הינו סרגיי.

האופן בו בוצע השוד אשר לווה באלימות רבה כלפי הבעלים של 'אלפא', אריה גזית ז"ל, אינו צריך להחלטה זו.

השאלה העומדת להכרעה הינה האם היה המשיב שותף לקשר.

דיון:

א. הרובד המשפטי –עובדתי.

כאמור לעיל, נעצרו שלושת האחרים עד תום ההליכים במסגרת דיון שנערך לפני כבוד השופטת כוחן ומטבע הדברים מספר קביעות עובדתיות באותו הליך, רלוונטיות גם להחלטה אשר בפניי.

1.ערכם הראייתי, להליך זה, של דוחות הצפייה במצלמות האבטחה: בהחלטה לראיות של חברתי כב' השופטת כוחן בעניינם של ספיר ושלווה, היא קבעה כי אכן אין מדובר ב"זיהוי" כמשמעו בחוק אלא "בפענוח צילומים אל מול הדמויות של החשודים השונים. הזיהוי נעשה על פי צורת ההליכה, מבנה גוף ותווי פנים". עוד נקבע באותה החלטה כי מהימנות ומקצועיות השוטרים יעמדו למבחן על דוכן העדים וכי בשלב זה אל לו לבית המשפט לחלוק על קביעות השוטרים. במקום זה הייתי מוסיף כי אין מדובר בקביעה גורפת וכי מקום בו ניכר על פני הדברים באופן גלוי ובולט כי שגגה יצאה תחת ידי השוטרים, אזי יהא חייב בית המשפט לחלוק על ממצאי הזיהוי (ראה סעיפים 14,16,להחלטה במ"ת 20301-04-10 ).

בנקודה זו נסמכה חברתי על ע"פ 3151/08 (דוידוב נ.מ"י ).

2.מעבר לדרוש הוסיפה כב' השופטת כוחן כי סרגיי אשר הודה בקיומן של ראיות לכאורה, לרבות חלקם של ספיר ושלווה,מאשש ומחזק את הקביעה כי הזיהוי אשר נערך על ידי השוטרים, אינו זיהוי בעלמא.

3.אינני יודע אם הוגש ערר על החלטת כב' השופטת כוחן, אך עיון בהחלטת בית המשפט העליון להאריך מעצר ספיר ושלווה, בקשה על פי סעיף 62 לחסד"פ (סמכויות אכיפה –מעצרים),בקשה שנייה, מלמד כי החלטת כב' השופטת כוחן אומצה על קרבה, כרעיה וכל חלקיה.

4.המסקנה הבלתי נמנעת הינה כי יש לאמץ את דו"ח זיהוי החשודים של מקסים זולקין מיום 12.4.10 ממנו עולה כי המשיב נצפה מסתובב בתחנה המרכזית ביום 16.1.10 בין השעות 14:44-21:44 וביום 17.1.10, יום האירוע, משעה 08:02 ועד השעה 08:21 כאשר הוא מדבר מעת לעת בטלפון נייד ומציץ לעבר בית העסק של המנוח. "החשוד זוהה על ידי בקטעי הוידיאו משני התאריכים הנ"ל על פי צורת הליכתו, מבנה גופו ותווי פנים". כמו כן ראה דו"ח זיהוי נוסף של זולקין מיום 20.3.11. לכך יש להוסיף את הזיהוי אשר בוצע ע"י השוטר אדי פלינר, על פי דו"ח זיהוי מיום 15.4.10.

באי כח המשיב לחמו בשצף קצף בזיהוי והזמינו אותי לצפות בעצמי בתוצרי מצלמות האבטחה. הגם שנעניתי לבקשה, יש לומר מראש כי אין דין מי שצפה בסרטים עשרות ואולי מאות פעמים למי שעושה כן פעם אחת ומכל מקום אינני יכול לומר כי שגגה יצאה תחת ידי השוטרים שזו מומחיותם.

ב. הראיות הנוספות:

1.נמצאנו למדים כמפורט לעיל כי המשיב נצפה בבוקר האירוע כשהוא משוחח בטלפון נייד ומציץ לעבר בית העסק של המנוח.אם ישאל השואל מה רבותא בכך ,שהרי עצם הימצא המשיב במקום רק טבעי הוא שהרי המשיב עובד שם.ומה הראייה בכך שהמשיב משוחח בטלפון נייד ומתבונן בבית עסק כמנהג בני ישראל בכל אתר ואתר.