חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מדינת ישראל נ' שלח

: | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום חיפה
24164-03-11
14.7.2011
בפני :
יחיאל ליפשיץ

- נגד -
:
מדינת ישראל
:
גמאל שלח
גזר-דין

גזר דין

הנאשם הועמד לדין בגין אירוע שהתרחש בתאריך 8/3/11 בסמוך לשעה 1750 בבית אמו בעוספייא. הנאשם הינו יליד 1992. במועד לעיל, איים הנאשם על בעלה של אמו (להלן: המתלונן), בכך שנטל סכין מטבח לידיו ואמר לו, כי הוא יכניס לו את הסכין. בהמשך, כשהגיעו שוטרים לביתו ובנוכחותם, איים הנאשם על המתלונן, בכך שאמר לו שיהרוג אותו.

בתאריך 3/4/11, הודה הנאשם במיוחס לו. לבקשת בא כוחו, אך קבעתי, כי הוא ביצע את המיוחס לו והשארתי את סוגיית ההרשעה, לאחר שיתקבל תסקיר שירות המבחן.

עיון בתסקיר מעלה, מבלי להיכנס לפירוט יתר, את התמונה הבאה: הנאשם הינו בן 19 שנים, רווק, שמאז האירוע שתואר לעיל, מתגורר בבית הסבים בתנאי מעצר בית. הוריו גרושים ואמו, כאמור לעיל, נישאה בשנית ומתגוררת עם המתלונן. התסקיר תיאר את הקשיים שליוו את ילדותו, מה שהוביל ללימודיו, בתקופת התיכון, במסגרת של פנימייה. למרות קשיים אלה, הוא הצליח לסיים את לימודיו התיכוניים ובכוונתו להתגייס לצבא. שירות המבחן ציין, כי שלטונות הצבא, טרם קיבלו החלטה באם לגייסו ואציין בהקשר זה, כי מהנתונים שהובאו בפני, עולה כי לנאשם בעיית שמיעה באחת מאוזניו. הנאשם קיבל אחריות למעשיו ושירות המבחן ניסה לעמוד על הרקע הפנימי לכך. עוד צוין, כי הנאשם הינו נעדר מאפייני אישיות עבריינים והנאשם הינו בעל יכולות תפקוד נורמטיביות. לכאורה, היו אמורים נתוני התסקיר, להוביל להמלצה חיובית בדבר אי הרשעה, אולם, משום חוסר מוכנותו להשתלב במסגרת מטעם שירות המבחן ומשום ששירות המבחן לא התרשם שהרשעה תפגע בעתידו, לא היתה המלצה בנדון. משכך, הומלץ על עונש של"צ בהיקף של 200 שעות.

המאשימה עמדה על הרשעתו של הנאשם ועתרה לעונש של מאסר שירוצה, במידה והנאשם יימצא מתאים לכך, בעבודות שירות. בהקשר זה, עמדה המאשימה על חומרת האירוע. אין מדובר באיומים "בלבד", אלא בכאלה שלוו בהחזקת סכין ובתנועות מאיימות. לא זו אף זו – הנאשם חזר על איומיו גם עת הגיע המשטרה לבית הנאשם.

מנגד, טען בא כוח הנאשם, כי נסיבות הנאשם ונסיבות האירוע מוליכות לאי הרשעה. בהקשר זה נטען, כי הנאשם לא רק הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה בבית המשפט, אלא אף עשה כן בעת חקירתו במשטרה. בהקשר זה הוגשה הודאתו במשטרה (נ/1). עוד נטען, כי הגם שהנאשם עשה שימוש בסכין, הרי מדובר בסכין מטבח רגילה, שלא נשקפת ממנה סכנה מיוחדת ובהקשר זה אף הוגש צילום של סכין כגון זו, בה עשה הנאשם שימוש (נ/2). כמו כן, מדובר בבחור צעיר, נעדר עבר פלילי, שלמעט ה"שורה התחתונה" שבתסקיר, הרי מה שעולה ממנו, הינו חיובי ביותר, היינו – מדובר בנאשם שלמרות רקע משפחתי ותנאי סביבה שאינם קלים, לשון המעטה, הינו נעדר כל מאפיינים עבריינים. הנאשם מתכוון לשרת בצבא והרשעה בתיק דנן, עשויה לחבל בכוונתו זו וכן לחבל בעתידו, לאחר שחרורו.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אינני סבור, כי יש להיעתר במקרה זה לבקשת הנאשם לאי הרשעה. נזכור, כי למרות הממצאים החיוביים שנקבעו בתסקיר שירות המבחן (ושיילקחו לזכותו), הרי שלא היתה המלצה לאי הרשעה. אכן, המלצות שירות המבחן, אינן מחייבות את בית המשפט, לכאן או לכאן, אולם איני סבור כי במקרה דנן, יש מקום לסטות מהמלצת שירות המבחן בהקשר לסוגית ההרשעה. נזכור, כי הנאשם אמנם הואשם "רק" בעבירת איומים, אולם לא ניתן להתעלם מהשימוש שנעשה בסכין. אכן, מדובר בסכין מטבח, אולם גם סכיני מטבח (וגם מהסוג שעל פי הטענה נעשה בו שימוש) יכולים לגרום לנזקי גוף קשים. הנאשם אף המשיך ואיים על המתלונן, גם לאחר הגעת השוטרים לביתו ובגם בכך יש נסיבה לחומרה.

מאידך גיסא, יש לזקוף לזכותו של הנאשם את כלל הנסיבות העומדות לזכותו: גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, הודייתו (הן במשטרה והן בבית המשפט) וכן רצונו להתגייס לצבא.

בהקשר לרצונו של הנאשם להתגייס לצבא אציין, כי יש לקוות כי הרשעתו בתיק זה, לא תהווה מכשול לכך וכן יש לקוות, כי מדובר היה באירוע חד פעמי שאינו מאפיין אותו. חזקה על שלטונות הצבא שישקלו את כלל הנסיבות הרלוונטיות בנדון ובכלל זאת את כלל השיקולים שעומדים לזכותו של הנאשם.

כדי לאפשר לנאשם להתגייס ללא "חובות" שימשיכו ללוותו; וכדי שלא לעכב את גיוסו, במידה ויוחלט לגייסו, בחרתי שלא לחייבו בביצוע עבודות של"צ.

סוף דבר:

אני מורה על הרשעתו של הנאשם בעבירה של איומים, וזאת לפי ס' 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

הנני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 4 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור את העבירה בה הורשע.

אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות על סך 5,000 ₪ להימנע מלעבור את העבירה בה הורשע, למשך שלוש שנים מהיום. הנאשם יחתום על ההתחייבות תוך 7 ימים מהיום. בהעדר חתימה – ייאסר ל - 5 ימים.

זכות ערעור תוך45 יום לביהמ"ש המחוזי.

<#5#>

ניתן והודע היום י"ב תמוז תשע"א, 14/07/2011 במעמד הנוכחים.

יחיאל ליפשיץ, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>