מדינת ישראל נ' שלום(עציר) ואח'

החלטה למשיב 2

נגד המשיב ואחר הוגש כתב אישום המונה שלושה אישומים, מתוכם שניים רלוונטיים למשיב: האישום הראשון מתאר עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע- עבירה על סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") בנסיבות סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ז-1977 (להלן: "פקודת הסמים"); האישום השני מתאר עבירות של סחר בסם מסוכן (ריבוי מקרים)- עבירה על סעיף 13 לפקודת הסמים; עסקה אחרת בסם מסוכן- עבירה על סעיף 13 לפקודת הסמים ; החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (ריבוי מקרים)- עבירה על סעיף 7 (א)+(ג) רישא לפקודת הסמים ושיבוש מהלכי משפט- עבירה על סעיף 244 לחוק העונשין.

בד בבד, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

המחלוקת הינה לראיות לכאורה.

רקע:

מעת לעת, מתבצעת פעילות של הברחת סמים ממצרים לישראל. קצין צה"ל, אשר הופקד על ריכוז תפיסות סמים, חמד את הסמים לעצמו ופרס מהם נתח נאה לשם הפצתם ומכירתם בתחום מדינת ישראל. לצורך זה, הוא יצר קשר עם משיב 1, פקוד לשעבר, וביקש ממנו למכור עבורו את הסמים לשם עשיית רווח כספי. המשיב ושותפו, יגאל מלכה, הינם חלק מהמעורבים. בפרשה זו ישנם מעורבים נוספים: אביחי טיטו (להלן: "טיטו"), שני ברכה, יוסף כהן, שחר הלוי ואוריאל מסטרוב (להלן: "המעורבים הנוספים").

האישום הראשון עניינו, קשירת קשר בין המשיב לבין הנאשמים הנוספים אשר ראשיתו בין הקצין לבין משיב 1 . בסמוך לאחר מכן קשר האחרון קשר, עובר לחודש יולי 2011, עם טיטו ושני ברכה. בד בבד לקשירת קשר זה, ובהמשך לכך, קשר טיטו קשר עם המשיב ויתר המעורבים הנוספים, למעט אוריאל מסטרוב.

הקשר נועד לשם מכירת כ-25 קילוגרם סם מסוג הירואין, וכן 100 קילוגרם סם מסוג חשיש.

האישום השני עניינו, מימוש הקשר והוצאתו אל הפועל. לשם כך, הגיע משיב 1 לבסיס "רעים", כשהוא לבוש במדים אשר סופקו ע"י הקצין. בשלושה מועדים שונים ובאופן מצטבר, סופקו למשיב 1 ע"י האחרון, 25 קילוגרם סם מסוג הירואין, וכן 94 קילוגרם סם מסוג חשיש (להלן: "עסקאות הסמים הראשונות") בהתאם לתמורה המוסכמת, אמור היה משיב 1 לשלם לקצין סכום העולה כדי סך של כ-1,690,000 ₪.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, בין יום 10.7.11 ליום 30.8.11 (להלן: "תקופת העסקאות"), מכר משיב 1 את הסמים אשר רכש מהקצין בעסקאות הסמים הראשונות, כולם או חלקם, לטיטו. זה מכר את הסמים, כולם או חלקם, למשיב וליגאל מלכה, שותפו.

עוד בתקופת העסקאות מכר המשיב מתוך הסמים התפוסים ועל דעת יגאל מלכה, 10 קילוגרם סם מסוג הרואין, וכן 5 קילוגרם סם מסוג חשיש (להלן: "המכירה"). בתמורה למכירה, קיבל המשיב תמורה כספית שאיננה ידועה, וכן 2000 טבליות סם מסוג MDMA (להלן: "התמורה").

באותה הזדמנות ניסה המשיב, על דעת יגאל מלכה, למכור 16.6 קילוגרם סם מסוג חשיש, אך העסקה לא יצאה אל הפועל בנסיבות המפורטות להלן (להלן: "שאריות עסקת הסמים"). קרי, ביום 30.8.11, הסמים נתגלו על ידי המשטרה בתא המטען של רכב השברולט בו נהג המשיב.

במעשיו אלה, סחר המשיב בסמים מסוכנים מסוג הרואין וחשיש, החזיק סם מסוכן מסוג חשיש, הרואין ו-MDMA וכן ביצע עסקה אחרת בסם מסוג חשיש.

ביום 30.08.11, בשעות הערב, לאחר תפיסת הרכב וטרם מעצרו, נפגש המשיב עם בעל הרכב-עובד אלבכרי, אחיו- רועי ביטון ואחרים והורה להם למסור למשטרה פרטים כוזבים אודות מועד העברת מפתחות הרכב לידיו והשימוש ברכב. בכך שיבש הליכי משפט.

ב"כ המשיב חולקת על קיומן של ראיות לכאורה. היא מאשרת כי המשיב הפליל עצמו במהלך התשאול ובשיחותיו עם המדובב, זאת לטעמה, משום שביקש ליטול את האשם על עצמו. לדבריה , אין בהודאתו דבר וחצי דבר עם המציאות.

בתום טיעוניה ביקשתי הבהרות כדלקמן :

א. האם היא טוענת כי למשיב לא היה חלק ונחלה עם ההתארגנות העבריינית.

ב. האם נכון הוא כי המשיב לא ידע שהוא משוחח עם מדובב משטרתי.