מדינת ישראל נ' שלבי(עציר)

החלטה

בפניי בקשת המאשימה לעיין מחדש בהחלטתי מיום 09/11/09, בה הוריתי על שחרור המשיב לחלופת מעצר ולהורות על מעצרו עד תום ההליכים נגדו בת"פ 8691-11-09. כמו כן, נתבקשתי לחלט את הערבויות וההפקדה אשר ניתנו בתיק זה.

רקע עובדתי

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של עבירות בנשק (החזקת נשק ותחמושת) לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביום 8/11/09, הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. עוד באותו היום, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ישוחרר המשיב לחלופת מעצר בית מלא, תחת איזוק אלקטרוני, בכפוף להפקדה ולמתן ערבויות.

ביום 9/11/09 נחקרה הגב' מסאלחה באסמה, דודתו של המשיב המתגוררת בדבוריה והתחייבה לפקח על קיומם של כל תנאי השחרור וכן על הפרתם. משכך קבעתי, בין יתר התנאים, כי המשיב ישוחרר למעצר בית אצל דודתו, בפיקוח אזיק אלקטרוני אשר יותקן עד ליום 13/11/09, כבקשת הצדדים.

ביום 11/11/09 הגיש המשיב בקשה להארכת המועד להתקנת האזיק האלקטרוני וזאת עד ליום 17/11/09 בשל העובדה כי נדרש להתקין קו טלפון בבית המפקחת. נוכח הסכמת ב"כ המבקשת, נעתרתי לבקשה והארכתי כמבוקש את המועד להתקנת האזיק.

ביום 22/11/09 הגיש המשיב בקשה נוספת להארכת המועד להתקנת האזיק האלקטרוני. לטענתו, ביום 19/11/09 בשעה 22:30, הגיע לבית המפקחת בחור בשם ראמי לשם התקנת האזיק האלקטרוני, אשר סירב להתקין את האזיק בקומה השלישית בנוסף לגג הבית וזאת חרף העובדה כי המדובר בחלק מביתה של המפקחת.

לטענת המשיב, בית המפקחת מורכב מ-3 קומות והוא, משפחתו והמפקחת מתגוררים על גג הקומה השלישית, בו קיים לטענתו חדר שינה בלבד ואין בו שירותים, מטבח וחדר ישיבה. לפיכך, התקנת האזיק על גג הבית בלבד משמעה שכל יציאה של המשיב לשירותים ולמטבח יתפרש כהפרת תנאי המעצר.

טרם ניתנה החלטתי בבקשת המשיב כאמור, נתקבל דיווח ביום 22/11/09 מאת היחידה לתיאום ופיקוח אלקטרוני לפיו המשיב סירב להיאזק ללא התקנת הקומה התחתונה. לטענת היחידה, הקומה התחתונה אינה חלק מהבית והינה מחוץ לטווח הקליטה של מכשיר הפיקוח וכדי להגיע אליה על המשיב לעבור דרך בית אחר.

לאור הדיווח שנתקבל מאת היחידה לתיאום ופיקוח אלקטרוני ונוכח הפרת תנאי השחרור, הוריתי על מעצרו של המשיב עד לדיון בהמשך מעצרו. כמו כן, דחיתי בקשתו מיום 23/11/09 לעכב ביצוע החלטתי כאמור.

ביום 24/11/09 הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו.

טענות הצדדים

ב"כ המבקשת טענה, כי המשיב לא ציין כי בית המפקחת חסרים תנאים בסיסיים וגם לאחר שניתנה לו אורכה, לפנים משורת הדין, להתקנת האיזוק האלקטרוני, לא טרח לכבדו. כמו כן, כאשר הסתבר לו כי תנאי הבית לא לרוחו, העז לקבל החלטה וסירב להאזק. לטענתה, הבקשה לארכה לא נבעה מחוסר בתנאים נאותים אלא כתוצאה מהחלטת המשיב. לדבריה, אם יעלה המשיב טענה אחרת תשיב היא כי המדובר בטענה כבושה וברור לכל כי המשיב הפר את תנאי השחרור ועשה שימוש ציני באמון שניתן בו. לטענת ב"כ המבקשת אין חלופה שתבטיח את מסוכנות המשיב ולא ניתן לתת בו אמון. כמו כן, המפקחת לא תוכל לשמור על המשיב ואף להקראה בעניינו לא הגיע המשיב בשל אי יכולתה של המפקחת ללוותו אליו.

ב"כ המשיב טען כי היה בקשר עם המתקין באותו הערב וביקש ממנו להתקין את האזיק האלקטרוני בקומה אחרת ולא רק באזור החדר. לטענתו, כבר למחרת היום פנה אל המתקין בבקשה להתקין את האזיק "איך שהוא רוצה", אך המתקין השיב כי הוא אינו יכול לבצע התקנה ביום שישי ללא אישור השב"ס. כאשר פנה לשב"ס ביום ראשון, נמסר לו שכבר פנו לעצור את המשיב. לשאלת בית המשפט השיב כי בית המפקחת בנוי כך שבקומה התחתונה יש חנות, הקומה מעל ריקה, מעליה נמצאת הקומה של המפקחת ומעליה נמצא החדר בו שוכן המשיב עם אשתו וילדיו. לטענתו, טענת המפקח שצריך להיכנס לבית אחר כדי להגיע למקום שהמשיב ביקש אינה נכונה. לטענת ב"כ המשיב שיקול דעתו בשעה 23:00 בלילה היה מוטעה. כמו כן, ביום דיון ההקראה אליו לא התייצב המשיב, בנה של המפקחת היה חולה.

דיון

לא אחת נקבע כי כאשר מדובר בהפרה מהותית של תנאי שחרור, בדין יש לעצור את המפר עד תום ההליכים נגדו. בבש"פ 276/01 מואיד ארשיד נ' מדינת ישראל (טרם פורסם 18/1/01) נקבע כי:

"ככלל, הפרת תנאי "מעצר הבית" גוררת אחריה מעצר עד לתום ההליכים. הגם שניתן להצביע על מקרים שבהם, למרות הפרת תנאי שחרור בחלופת מעצר, נתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נוספת והסתפק בחלופת מעצר, הרי היה זה משום שההפרה לא היתה מהותית. בנסיבות המקרה הנדון, בית המשפט הורה לעורר כי לא ייצור קשר עם המתלוננת, לא בדרך ישירה ולא בדרך עקיפה. הפרת תנאי זה היא, בנסיבות המקרה הנדון, מהותית ביותר ויש בה משום התעלמות בוטה מהוראת בית משפט. בכך הפר העורר את האימון שניתן בו ודינו להיעצר עד לתום ההליכים".

(ראה גם בש"פ 4187/02 חדר אבו עסב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם 27/5/02).

ידוע הוא, כי התקנת איזוק אלקטרוני מבוסס על אמון ומהווה רק חיזוק לחלופת מעצר טובה ואין בכוחו למנוע ביצוען של עבירות (ראה בש"פ 7442/06 יצחק בן זזון (טרם פורסם 25/9/06).