מדינת ישראל נ' שכניק

החלטה

אציין כי משלא נתקבלה תגובת המשיבה עד לתאריך אותו קצבתי (26.06.11), החלטתי ליתן החלטתי ללא המתנה נוספת.

הריני דוחה הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר.

ההלכה המשפטית קבעה כי על מי שמבקש ביטול פסק דין שניתן בהעדרו להצביע על קיומו של הצדק סביר להיעדרות מן הדיון או להראות שקיים חשש ממשי לקיומו של עוות דין. לעניין זה ראהו רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נגד מדינת ישראל, וכן פסיקות רבות נוספות.

יפים לענייננו גם הדברים שנאמרו ברע"פ 8065/10 ויאצ'סלב מלייב נגד מ"י:

"לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם אין לאפשר ניצול זכות זו שלא לטובה. על המבקש לבטל פסק הדין שניתן בהיעדר, להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו, או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין"

בעניננו, אין ספק שהמבקש נכח בדיון ביום 06.02.11, כפר באשמתו והדיון נקבע לשמיעת הראיות ליום 24.06.11, המבקש אף הגיש בקשה ביום 21.02.11 ובה ציין בין היתר את מועד ההוכחות ואף עמד על כך ששני עדי התביעה יגיעו לדיון.

ביום האמור, בשעה שעד תביעה התיצב והמתין עד בוש, המבקש לא טרח להתיצב לדיון ההכחות, לא ביקש בקשת דחיה, הורשע ונדון לענישה מתונה ביותר של קנס ופסילת רשיון על תנאי.

אין ספק שאין כל הצדקה להעדרות מהדיון, שהרי טעות או שיכחה אינם הצדקה על פי הפסיקה.

כב' בית המשפט העליון הביע דעתו על כך . בהלכת סוראיה איטליא, כאמור מעל:

"שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום לב, אינה יכולה להצדיק אי הופעה לדיון (ראו: רע"א 418/85 הנ"ל). דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך הדין המייצג הנאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת לב של הנאשם עצמו..."

יתרה מכך בקשת המבקש אינה מגלה ולו נימוק אחד לעניין עיוות דין, למעשה המבקש מודה בעבירה, שכן לכל הפחות, הרי בבקשתו טען כי השתמש בטלפון בהמתנה לאור הירוק ברמזור והדבר מהווה עבירה על פי הפסיקה, והעונש שנגזר עליו אינו מכביד.

סוף דבר כאמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ה סיון תשע"א, 27 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: