מדינת ישראל נ' שינו

החלטה

מבלי להקל ראש בנסיבות התאונה, לא ניתן להתעלם כי המשיבה נוהגת כ – 5.5 שנים ולחובתה 3 עבירות מסוג ברירת משפט, האחרונה מהם מלפני שנתיים וחצי.

עיון בחומר הראיות מצביע, שלמעשה המסקנה של הבוחן להגיש כתב אישום דווקא נגד המשיבה ולא נגד הנהג שנסע לפניה וגם הוא יצא לעקיפה, נשענת על עדותו של עד ראיה שמוסר, כי הנהג של הרכב הראשון יצא לעקיפה ראשון והמשיבה שנסעה אחריו, יצאה לעקיפה בעקבותיו.

יחד עם זאת, עולה מעדותו של נהג המשאית שהגיע ממול, ששני הרכבים יצאו לעקיפה כמעט ביחד.

בין כך ובין כך, נשאלת השאלה האם יש בנסיבות תאונה זו כדי לשקף את אופן נהיגתה של המשיבה בדרך כלל, ושיש בה להצדיק פסילת רישיון הנהיגה שלה עד תום ההליכים, כאשר יכול לחלוף זמן די רב עד לסיום המשפט.

סברתי תחילה שמדובר בנהגת חדשה, שאולי תוך זמן קצר הספיקה לצבור הרשעות קודמות ואז ניתן לראות את נהיגתה כמסכנת את שלום הציבור. אבל בפועל לא כך המצב.

מדובר בותק די רב ואם בית המשפט נדרש במקרה כזה להורות על פסילת רישיון הנהיגה של המשיבה עד תום ההליכים, שהיא בדרך כלל בקשה חריגה, צריכים להגיש בקשה כזו כמעט בכל תיק תאונה.

מכל המובא לעיל, אין אני סבור שיש בנסיבות תאונה זו וכמובן בלי להקל ראש בנסיבות התאונה, כפי שציינתי לעיל, כדי להצדיק פסילת רישיון הנהיגה של המשיבה עד תום ההליכים.

המשיבה נפסלה על ידי קצין משטרה ל – 60 יום ואין אני סבור שיש הצדקה להאריך את הפסילה מעבר לתקופה זו.

אשר על כן, אני קובע כי דין בקשה זו להידחות, המשיבה תסיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה שבסיומה תקבל חזרה את רישיון הנהיגה שלה מהמשטרה.

ניתנה והודעה היום כ' אלול תש"ע, 30/08/2010 במעמד הנוכחים.

דוד לנדסמן, סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: