מדינת ישראל נ' שינדלר

גזר דין

הנאשם הובא לדין בגין עבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

בעובדות כתב האישום נטען כי הנאשם יליד 3.11.82 ושהה ביום 15.3.11 בשעה 15:30 בבית סבתו. באותה העת הגיע למקום טכנאי מטעם חברת "בזק" (להלן: "המתלונן"), אשר הסביר לנאשם ולסבתו את מקור התקלה והדרך לפתרונה. בשלב זה הנאשם איים על המתלונן באמצעות חפץ אשר נחזה להיות אקדח ודרש ממנו להתלוות אליו על מנת לבדוק את הציוד שיש לו ברכב. המתלונן חשש ופעל כמצוות הנאשם.

המתלונן והנאשם הגיעו לרכב ותוך כדי הליכה לכוון הרכב איים הנאשם על המתלונן באומרו "אם לא יעשה שטויות, לא יקרה כלום".

כמו כן, הוסיף ואמר כי אפשר יהיה "לסגור את הענין" באמצעות כסף מזומן, כל זאת כאשר הנאשם מחזיק את האקדח בכיסו.

כאשר הנאשם והמתלונן הגיעו לרכב שאל הנאשם את המתלונן בנוגע לפרטי הרכב ולרכוש אשר נמצא בתוכו, תוך שהוא דורש ממנו להציג בפניו את תכולת הציוד שברכב. המתלונן חשש, השיב לשאלות הנאשם והציג בפניו חפצים שונים בהתאם לדרישתו, כאשר במהלך חלק זה של האירוע החזיק הנאשם את האקדח בכיסו.

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע על סמך הודאתו והופנה לשרות המבחן לשם הגשת תסקיר קצין מבחן.

שרות המבחן הגיש תסקיר שנערך ביום 25.9.11 שסקר את נסיבותיו של הנאשם, את מצבו המשפחתי תוך התייחסות למערכת היחסים בינו לבין אימו.

שרות המבחן ציין שהוריו התגרשו כאשר הוא היה בן 12 שנים ושהקשר איתם היה רופף. הוא משמש כטכנאי מחשבים והתגורר כשנתיים עם בת זוג מתל אביב, שנפרדה ממנו בעקבות מעצרו.

הנאשם נטל אחריות לעבירה בה הורשע ולדעת שרות המבחן הוא מודע לכך שהתנהג באגרסיביות, באלימות ובחוסר שיקול דעת בוגר כלפי המתלונן.

שרות המבחן התרשם כי מדובר בנאשם שלא קיבל תשומת לב מספקת הואיל והוא צמח בבית שבו שני ההורים היו עסוקים בעצמם בלבד. כאשר הוא, כמו יתר הילדים, חוו שוב ושוב את תחושת הנטישה והדחיה. הוא סבל מגיל צעיר מתחושת בדידות והעדר כל גורם תומך ומכוון.

לדעת שרות המבחן, הנאשם מודע לקשייו, מכיר בצורך לטיפול ועריכת שינוי משמעותי ובדיקה רפואית שנערכה לו במסגרת קופ"ח הראתה כי הוא לוקה בהפרעת קשב וריכוז, דבר הגורם לו לקשיי הסתגלות למסגרות וקשיים בתקשורת בין אישית. לכן המליץ שרות המבחן על העמדתו במבחן למשך שנה וחצי. במהלך תקופה זו ישולב בקבוצה לגיוס וטיפול בלוקים בהפרעת קשב וריכוז שאמורה להתחיל במהלך חודש נובמבר 2011.

יחד עם זאת, המליץ שרות המבחן להטיל על הנאשם עונש ממשי שירוצה במסגרת עבודות שרות וזאת לתכלית ההרתעה שבענישה, תוך מתן הזדמנות לנאשם להשתלב במסגרת טיפולית של שרות המבחן.

ראוי לציין כי מהרישום הפלילי שסומן ת/1 עולה כי הנאשם הורשע בעבר בגין עבירת מרמה. המדובר בהרשעה משנת 2005 בגין עבירות שבוצעו בתחילת שנת 2002.

ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר תוך שהיא מפנה לעונש המקסימלי הקבוע בצד העבירה בה הורשע . כמו כן הפנתה לפסיקה של בתי המשפט וביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם ציין כי מדובר במקרה שונה מהמקרים הקלאסיים שבהם מיוחסת לנאשם עבירה של סחיטה באיומים ועל כן אין ללמוד גזירה שווה לענין העונש הראוי לנאשם זה ממקרים שונים וקודמים. המדובר באירוע שבו הנאשם עשה את אשר עשה לאור התנהלות המתלונן המזלזלת בנאשם ובסבתו.

הנאשם נתון במעצר בית מזה תקופה של 3.5 חודשים והיה עצור מיום 3.5.11 עד 20.6.11, לכן ביקש להסתפק בתקופת המעצר ולהטיל עליו גם מאסר מותנה בלבד.

הסנגור הפנה לתסקיר שפירט את הרקע של הנאשם, את נסיבותיו האישיות והמסגרת המשפחתית בה גדל.

הסנגור הפנה להמלצת שרות המבחן להסתפק בהטלת עונש מאסר שיהיה ניתן לרצותו במסגרת עבודות שרות ולאפשר לנאשם להשתלב במסגרת טיפולית.

הסנגור הפנה לפסיקה של בתי המשפט.