מדינת ישראל נ' שיטרית

גזר דין

הנאשמת הורשעה כמפורט בהכרעת הדין.

מדובר במי שקשרה קשר עם בעלה שנחשד באותה עת בביצוע עבירה של שוד, כי אם תחקר על ידי המשטרה תספר למשטרה כי היא זו שנהגה והשתמשה ברכב שהיה מעורב במעשה השוד וכי היא זו שהגיעה עם אותו רכב לתחנת ארלוזורוב בסמוך למועד השוד וזאת על אף שמדובר בגרסה כוזבת ובמטרה להרחיק את החשד מבעלה.

כעולה מעובדות כתב האישום, הנאשמת אכן זומנה לחקירה ביום שבו בוצע מעשה השוד ונחקרה אודותיו.

הנאשמת הודתה והורשעה כי טענה באותו יום בחקירתה על יסוד הקשר האמור ובכוונה להטעות את חוקרי המשטרה, בהתאם למסוכם בינה לבין בעלה.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום המחרת חזרה בה הנאשמת מן הגרסה הכוזבת והודתה במסירת גרסה כוזבת ובכך שלא היא עשתה שימוש ברכב. עם זאת, בחרה הנאשמת כעולה מעובדות כתב האישום לחזור אל הגרסה הכוזבת בחקירות המאוחרות יותר ובארבעה ימים נוספים במסגרת חקירותיה חזרה על הגרסה הכוזבת בכוונה להטעות את חוקרי המשטרה.

דומה שאין צורך להרחיב מילים ביחס לחומרת העבירות, וגם לאחר שהבאתי בחשבון שמדובר בעבירות שנועדו כדי להסיר את החשד מבעלה ואבי ילדיה, עדיין תכליתן מילוט מי שנחשד בביצוע עבירה חמורה לאחר קשירת קשר עמו ותכנון מוקדם לעשות כן.

ציינתי את השתלשלות עובדות כתב האישום בפירוט משום שאני רואה כנסיבה לחומרה את העובדה שלאחר שהנאשמת חזרה בה היא נמלכה בדעתה פעם נוספת וחזרה לגרסה הכוזבת בארבעה מועדי חקירות נוספים.

העבירות של מסירת ידיעות כוזבות ועדויות סותרות יש בהן חומרה משום שיש בהן כדי להכשיל הליך חקירתי והליך שיפוטי ומשפט צדק.

אל מול נסיבות מחמירות אלה, אני מביאה בחשבון את העובדה כי הנאשמת הודתה והתרשמתי מדבריה לפני כי הודייתה אינה מן הפה ולחוץ. הודיה כזו מעבר לחיסכון הזמן השיפוטי יש בה ביטוי להפנמת הפסול בעבירות ולכך יש חשיבות.

שמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בתסקיר שירות המבחן ואני סבורה כי הנסיבות האישיות עמן התמודדה ומתמודדת הנאשמת הן בעלות משמעות. הנאשמת אם לשלוש בנות ובן כשהבכורה בגיל 7 והבן הצעיר בן 5 חודשים. בעלה של הנאשמת נשפט, הורשע וישב בבית הכלא והנאשמת התגוררה עד לעת האחרונה בבית הוריה עם ילדותיה. הנאשמת נאלצה להתמודד עם מציאות חיים מורכבת ופגיעה בפרנסתה.

נסיבות חיים אלה עם העובדה שמדובר בעבירה ראשונה ויחידה, כשנסיבותיה תוארו לעיל, מביאות אותי למסקנה כי אין מקום למצות במלוא החומרה את הדין עם הנאשמת.

עם זאת, לאור חומרת העבירות כמתואר לעיל, איני סבורה כי יש מקום להסתפק בענישה צופה פני עתיד כפי שביקש ב"כ הנאשמת.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמת עונשים כדלקמן:

1.מאסר למשך 3 חודשים שירוצה בעבודות שירות בהתאם לחוו"ד הממונה על עבודות שירות במרכז יום לקשיש בלוד החל מיום 8.9.11. על הנאשמת להתייצב לריצוי עבודות השירות במועד ובמקום המצוינים בחווה"ד.

הובהרו לנאשמת המשמעויות שיכולות להיות מאי עמידה בתנאי עבודות השירות.

2.מאסר על תנאי למשך 6 חודשים לתקופה של 3 שנים והתנאי שלא תבצע את העבירות בהן הורשעה.

3.עקב הנסיבות האישיות שפורטו, מצאתי לנכון כי הענישה הכספית תהא ברובה צופה פני עתיד. קנס בסך 1,000 ₪ או 2 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם לא יאוחר מיום 11.8.11.

4.התחייבות על סך 5,000 ₪ להימנע מהעבירות בהן הורשעה הנאשמת למשך שנתיים ממועד פסק הדין. לא תחתום הנאשמת על התחייבות, תאסר לתקופה של 10 ימים.

זכות ערעור לבית משפט מחוזי תוך 45 יום.