מדינת ישראל נ' שיח אחמד(עציר)

בפני

כב' השופטת תמר שרון נתנאל

הכרעת דין

האישומים :

1.בכתב האישום שהוגש בתיק זה, הואשם הנאשם בשני אישומים.

2.האישום הראשון מייחס לנאשם נסיון לבצע שוד בצוותא חדא עם אחר, כשהם מזוינים בנשק חם, באמצעותו ירו לעבר המתלונן ואדם נוסף, כמפורט בכתב האישום וכן נשיאת נשק בלא רשות על פי דין.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 27.10.08 סמוך לשעה 20:00 הגיעו הנאשם ואדם נוסף, אשר זהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחר") לביתם של וליד וראדיה מחמוד (להלן: "המתלוננים") באעבלין, כשהם רעולי פנים ומצוידים בנשק מסוג תמ"ק סטן (להלן: "הנשק") במטרה לבצע שוד.

מאחר ודלת ביתם של המתלוננים היתה נעולה, בעטו הנאשם והאחר בדלת, שברו אותה ונכנסו אל תוך הבית.

ילדיהם הקטינים של המתלוננים הסתגרו בחדר בבית יחד עם המתלוננת ופרצו בצעקות ולכן עזבו הנאשם והאחר את דירת המתלוננים. בדרכם החוצה נתקלו הנאשם והאחר במתלונן ובאדם נוסף, אשר עלו לכיוון בית המתלוננים. הנאשם והאחר ירו לכיוון המתלונן והאדם הנוסף באמצעות הנשק, ונמלטו מהמקום.

בגין כך הואשם הנאשם בעבירה של ניסיון לשוד, לפי סעיף 402(ב) + סעיף 25 + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וכן עבירה בנשק, לפי סעיף 144(א) רישא + 144(ב) רישא + סעיף 29 לחוק העונשין.

3.האישום השני מייחס לנאשם הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט, בכך שביום 3.11.08 בעת שנחקר בנוגע לאירוע נשוא האישום הראשון ובעת שהוא ובן דודו ראמי שיח אחמד, שהיה גם הוא עצור בפרשה (להלן: "ראמי"), שהו בתחנת שפרעם, פנה הנאשם לראמי ואמר לו שיגיד לחוקרים שהוא שיקר בהודעתו, כשסיפר ששמע את קולו של הנאשם בביתו ביום האירוע נשוא האישום הראשון.

מוסיף האישום השני ומספר, שבאותו היום במהלך עימות שנערך בין הנאשם לבין ראמי, לחש הנאשם לראמי שיגיד לחוקרים שהוא לא שמע ולא ראה את הנאשם ביום השוד נשוא האישום הראשון וכי אמר את הדברים בהודעתו, מאחר שפחד. כן אמר הנאשם לראמי שחבריו של הנאשם יעידו שהוא היה אצלם, ואמו תעיד שהיא זרקה את התיק, אשר נתפס לאחר השוד.

בכתב האישום נטען, שבמעשיו אלה הניע הנאשם את ראמי לחזור בו מהודעה שמסר בחקירה על פי דין, וכן עשה מעשה בכוונה להכשיל הליך שיפוטי.

בגין כך הואשם הנאשם בעבירה של הדחה בחקירה – עבירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובשיבוש מהלכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

האישום הראשון – נסיון השוד :

4.הנאשם אינו חולק על כך שאירע נסיון שוד בבית המתלוננים (להלן: "נסיון השוד" או "האירוע"), כפי שהעידו ד"ר ווליד מחמוד, רופא שיניים במקצועו (להלן: "המתלונן") ואשתו, הגב' ראדיה מחמוד (להלן: "המתלוננת"). למעשה, כל המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת הזיהוי, היינו - האם הנאשם היה אחד ממבצעי נסיון השוד.

תיאור האירוע –

5.ראשית, נתאר את זירת האירוע ואת פרטי נסיון השוד, כפי שתוארו ע"י המתלוננים.

6.המתלוננים גרים, עם ילדיהם, בבית ובו שתי קומות. בקומה העליונה גרים המתלוננים וילדיהם ובקומה התחתונה גרים הורי המתלונן, אצלם היה המתלונן עת אירע נסיון השוד. כשבוע לפני האירוע הנוכחי, נעשה נסיון שוד אצל אותם מתלוננים ממש.

7.נסיון השוד דנן, אירע ביום 27.10.08 סמוך לשעה 20:00, עת שרר חושך בחוץ. המתלוננת סיפרה, שאותה עת היא שהתה בביתה, עם חמשת ילדיה. המתלוננת היתה בחדר השינה, כאשר לפתע שמעה צעקות וריצות של הילדים. היא הכניסה ארבעה ילדים לחדר השינה (הבת השניה נשארה בחדרה והתחבאה) וניסתה לסגור את דלת החדר, אולם לא הצליחה לנעול אותה, כי מישהו מבחוץ ניסה לפתוח אותה. לפתע אותו אדם הפסיק לדחוף את הדלת והיא שמעה יריה.