מדינת ישראל נ' שיבאם(עציר) ואח'

גזר דין

1.במסגרת הסדר טיעון הורשע הנאשם בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות. נאשם נוסף באותו הליך (להלן: "שיבאם") הורשע בעבירות של חבלה חמורה, תקיפה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט.

2.עסקינן בסכסוך משפחתי ממושך כאשר המתלונן הינו אחיו של שיבאס ודודו של הנאשם. במסגרת הליכי גביית חוב של המתלונן לאמו של הנאשם הגיעו לדירתו אנשי הוצל"פ במטרה לפנותו. הנאשם ושיבאס הגיעו גם הם לדירה והיכו את המתלונן , שישב בכסא גלגלים, בעטו בו, גררו אותו אל מחוץ לדירה וגרמו לו חבלות חמורות.

3.בהתאם להסדר הטיעון נידון שיבאם לעונש מאסר של 15 חודשים, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪.

4.בעניינו של הנאשם הוסכם, בשים לב לגילו, כי הוא ישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן ולאחריו יהיה כל צד רשאי לטעון לעונש באופן חופשי.

5.הנאשם יליד שנת 1988. שרות המבחן ערך תסקיר בעניינו של הנאשם, ממנו עולות נסיבות חיים קשות ביותר, כאשר בהיותו בן שלוש נרצחו אביו ודודתו על ידי אחיו של האב, המרצה עונש של מאסר עולם. המתלונן הינו אח נוסף של האב, וגם עימו נמשך סכסוך רב שנים כאשר המתלונן נהג באלימות כלפי הנאשם ואמו לאורך השנים. הדוד הנ"ל פלש לדירת אימו של הנאשם ובעקבות כך ננקטו הליכי ההוצל"פ לפנותו שבמהלכם נעברו העבירות. הנאשם ביצע את העבירות בהיותו חייל ועל פי הערכות מפקדיו הוא היה חייל טוב וממושמע. הנאשם הביע חרטה על מעשיו ושירות המבחן התרשם כי התנהגותו בארוע נשוא כתב האישום היתה חריגה באורחות חייו. הנאשם היה עצור כחודשיים ותאר את תקופת המעצר כטראומטית.עברו של הנאשם נקי. שרות המבחן המליץ לסיים את ההליך ללא הרשעה בכפוף לצו פיקוח למשך שנה.

6.קודם לגזירת הדין ביקשתי לקבל חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות שחיווה דעתו כי הנאשם יכול לעבוד בכל עבודת שירות ללא מגבלה.

7.ב"כ המאשימה הגיש במסגרת הראיות לעונש תיעוד רפואי אודות המתלונן שנחבל באופן קשה. ב"כ המאשימה ביקש שלא לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי מרתיע ופיצוי למתלונן.

8.הסניגור טען כי שיבאם היה הדומיננטי באירוע והוא שגרם את החבלות הקשות למתלונן , כאשר מעשיו של הנאשם לא גרמו למתלונן נזק וכל חלקו באירוע הסתכם בבעיטה אחת. הסניגור ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן ולא להרשיע את הנאשם.

9.הנאשם הביע חרטה על מעשיו וטען כי זה היה מקרה חד פעמי בחייו וביקש שלא להרשיעו.

10.אקדים ואציין כי איני מוצאת להקל ראש במעשיו של הנאשם וגם אם חלקו באירוע הסתכם "רק" בבעיטה, הרי שמדובר באלימות לשמה, כאשר המתלונן היה מוטל חסר אונים על הרצפה.

11.יחד עם זאת, הענישה הינה אינדיווידואלית ואני וסבורה כי עניינו של המבקש עומד בתנאים שנקבעו לאי הרשעה בדין של מי שנמצא כי ביצע עבירה ( ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב(3) 337 (1997) (להלן: הלכת כתב)). חרף נסיבות חייו הקשות והרטאומטיות, לאחר שאביו ודודתו נרצחו בהיותו קטין, דודו האחד מרצה עונש של מאסר עולם וגם עם הדוד האחר, שהינו המתלונן בארוע זה, התמשך הסכסוך במשך כל השנים – הצליח הנאשם לנהל אורח חיים נורמטיבי , הוא עבד וזכה להערכה ממעבידו כעובד חרוץ , מסור ונאמן וכן שירת בצה"ל והיה חייל ממושמע.

עברו של הנאשם נקי וכדבריו העבירה הינה "כשלון חד פעמי"). התרשמתי כי הנאשם מבין חומרת מעשיו, לוקח אחריות מלאה עליהם וחרטתו כנה ואמיתית. התרשמתי גם כי ניתן להאמין לנאשם באומרו כי לא ישוב לדרך הפשע. כמובן שהתרשמותי זו מבוססת גם על התרשמות שירות המבחן לפיה העבירה היתה חריגה באורחות חייו, והמליץ על אי הרשעה (שרות המבחן גם המליץ שלא להטיל על הנאשם צו של"צ מאחר עלול לפגוע בסיכויי חזרתו לשרות צבאי).

מאידך, אין לי ספק כי הרשעה עשויה להביא את הנאשם אל חיק החברה העבריינית, אליה הצליח לא להכנס עד היום, חרף הנסיבות בהן גדל.

12.בשים לב לאמור אני מחליטה לבטל את הרשעתו של הנאשם.

הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן לתקופה של 18 חודשים.

הנאשם יבצע עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות וזאת החל מ- 60 יום לאחר שחרורו מן השירות הצבאי. סוג העבודות והפיקוח עליהן יעשו על ידי שירות המבחן.

הנאשם ישלם למתלונן פיצוי בסך 1,500 ₪.

המזכירות תעביר למתלונן, באמצעות פמ"ח, את הפיצוי הנ"ל ואת יתרת הפיקדון שהפקיד הנאשם תחזיר לנאשם באמצעות בא כוחו.

והודעה זכות הערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים.