מדינת ישראל נ' שחתות(עציר)

הכרעת דין

בתיק זה מיוחסות לנאשם עבירות של נהיגה בלא רשיון נהיגה, נהיגה רשלנית וגרימת חבלה של ממש וזאת ברכב שרשיונו אינו תקף.

לאחר ששמעתי את ראיות הצדדים וסיכומיהם, השתכנעתי מעל לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו לפיכך אני מרשיע אותן בביצוען.

על פי עובדות כתב האישום, נהג הנאשם ביום 19.12.09 בטרקטורון בכביש בטמרה, וזאת על אף שהוא אינו מורשה לנהיגה ומעולם לא קיבל רשיון נהיגה. יחד עם הנאשם נסע בטרקטורון קרוב משפחתו בשם מחמוד שחתות (להלן: "הנוסע") , ובאותה עת לא היה הטרקטורון בעל רשיון תקף, לאחר שפקע בשנת 1998(!). הנאשם נהג ברשלנות, סטה מנתיב הנסיעה, פגע בעצים שבצד הכביש וסטה לנתיב הנגדי תוך חציית שטח ההפרדה הבנוי (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נגרמו לנאשם ולנוסע חבלות של ממש, והם נזקקו לאישפוזים וטיפולים משמעותיים.

לאור האמור לעיל מיוחסות לנאשם העבירות הבאות: נהיגה בלא רשיון בניגוד לסעיף 10(א) לפק' התעבורה, נהיגה רשלנית בניגוד לסעיף 62(2) + 38(2) לפק' התעבורה, גרימת חבלה של ממש, בניגוד לסעיף 38(3) לפק' התעבורה, נהיגה בדרך הגורמת נזק, עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, סטיה מנתיב, עבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, חציית שטח הפרדה, עבירה על תקנה 36(ב) לתקנות התעבורה ונהיגה כשרשיון הרכב אינו תקף, עבירה לפי סעיף 2 לפק' התעבורה.

הנאשם כפר באשמה וטען כי לא נהג כלל בטרקטורון ושמיעת הראיות החלה ביום 8.1.12. בישיבה זו העידו השוטר סעוד חואלד שהגיע למקום האירוע בסמוך לאחר התאונה, בוחן התנועה מר חזי כהן, שטיפל באירוע וכן הוגשה בהסכמה הודעת הנאשם שנגבתה בידי השוטר המנוח מר קנבורה ז"ל. עד תביעה מס' 3, מר מחמוד שאער, פראמדיק שטיפל בנאשם לאחר התאונה, העיד בישיבה מיום 4.4.12. פרשת ההגנה נדחתה מספר פעמים מסיבות שונות ולבסוף העיד הנאשם ביום 1.1.13, מועד בו נשמע גם עד ההגנה הנוסף, הנוסע הנ"ל מחמוד שחתות.

כאמור לעיל החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו, לאחר שהשתכנעתי מעל לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו. התרשמתי כי הגרסה שמסרו הנאשם והעד מטעמו הינן מופרכות, חסרות כל בסיס במציאות ולא באו אלא לצרכי משפט בלבד.

גרסת הנאשם הייתה כי נפגע מרכב חולף, שפגע בו מאחור בעת שהלך לכיוון הטרקטורון אותו חיפש מאחר וקיבל הודעה מוקדמת שזה נגנב מביתו. העד מטעמו העיד לעומת זאת כי אינו זוכר דבר ואינו יודע כלל במה מדובר.

ייאמר מיד כי התרשמתי באופן שלילי מעדותם של הנאשם והנוסע עד ההגנה מטעמו. סבורני כי אין בדל אמת בגרסה כי נפגעו מרכב חולף ולא תוך כדי נסיעה בטרקטורון, ואני קובע, על סמך התרשמות ישירה מהעדים כי אין בה דבר בגרסה זו. בכל הזהירות אעיר כי בפתח עדותו סיפר הנאשם: "נסעתי לכיוון הרפת". סבורני כי אמירה זו שנאמרה בלא כוונה היא ככל הנראה האמירה האמיתית היחידה בעדותו, אין לי ספק כי אכן נהג בטרקטורון והפגיעות שלו ושל הנוסע התרחשו כתוצאה מתאונה שאירעה לטרקטורון זה, בלא מעורבות כל כלי רכב נוסף.

כאמור לעיל, קביעתי זו היא על סמך התרשמות ישירה מעדותו של הנאשם שהייתה מתחמקת ויצרה רושם של המצאה ואלתור תוך כדי דיבור, אולם גם על סמך סתירות בולטות והגיון הדברים. להלן אביא חלק משלל הסתירות והפרכות הנ"ל, אשר די בהן כדי להסביר את מסקנתי.

הנאשם טען כאמור כי נפגע בעת שחיפש אחר הטרקטורון שנגנב. בפתח עדותו סיפר הנאשם כי הגיע לרפת בשעות הבוקר להאכיל את בעלי החיים "ואז אנשים מסביב אמרו לי שהטרקטורון שלי נגנב". בהמשך הוסיף הנאשם ופירט כי היה בדרכו עם מחמוד לכיוון הרפת כשנודע לו על הגניבה, אולם מאוחר יותר שינה גרסתו וסיפר כי מישהו התקשר וסיפר על הגניבה, וזאת עוד בטרם יצא את ביתו. גם בלי שינוי הגרסאות קשה היה לקבל טענה זו כאשר אותם מודיעים נותרים אלמונים, אולם מקל וחומר שיש לדחותה מקום שהנאשם משנה בה פרטים מהותיים שאינם מתיישבים זה עם זה.

לעומת שתי גרסאות שונות אלה, הרי בהודעתו במשטרה סיפר הנאשם כי הוא שהבחין בבוקר כי הטרקטורון נגנב והלך יחד עם מחמוד לחפש אותו "ובדרך אנשים אמרו לי שהטרקטורון נמצא על הכביש בכניסה לכפר".

גרסתו "האחרונה" של הנאשם הייתה כאמור כי קיבל הודעה טלפונית בשעה 7 לערך ש"הטרקטורון בתחילת הכפר, יש אנשים שמנסים להתניע אותו", והנה כאשר הוא מגיע למקום בהליכה רגלית לדבריו, בשעה 8 לערך, עדיין הוא רואה אנשים ש"ניסו להתניע אותו". שוב, בלי קשר להבדל בין גרסה זו לגרסאות האחרות, קשה לקבל כהגיונית את האפשרות שאותם אנשים עסקו בנסיון להניע את הטרקטורון הגנוב זמן ארוך כל כך, לצד הכביש הראשי ובאופן גלוי לעיני כל.

הנאשם טוען כי אינו יכול לזהות אותם אנשים מאחר ונפגע מרכב חולף כשהיה במרחק של כמה עשרות מטרים מהמקום. אולם הנאשם ומחמוד נמצאו מוטלים ליד הטרקטורון ממש. לעניין זה לא ניתן כל הסבר.

הנאשם סיפר והדגים כי נפגע מרכב חולף שהגיע מאחוריו ופגע בו מאחור באזור המותן. בגליון הפינוי בידי מד"א נזכרת פגיעה בראש בלבד, ואף בסיכום האשפוז בביה"ח רמב"ם, שם נערכו לו בדיקות מקיפות, אין כל התייחסות לפגיעה מעבר לפגיעת הראש, יתרה מכך נרשם במפורש כי "במסגרת בירור בחדר הלם עבר CT כל גופי – ללא ממצא חבלתי פרט לקו שבר בסינוס פרונטלי שמאלי". סבורני כי לא יכולה להיות מחלוקת כי פגיעה מרכב נוסע שפגע בנאשם מאחור והטיחו בעוצמה עד כי איבד הכרתו, צריכה הייתה להותיר ממצא חבלתי משמעותי באזור הפגיעה הישירה.

מעבר לאי האמון בגרסתו של הנאשם, הרי העד מר שאער, הפראמדיק, העיד כי טיפל בנאשם לאחר האירוע וסיפר:

"בדקתי את ההכרה שלו, איך קוראים לו, הוא אמר לי את שמו, כשהוא בחולשה כללית, לא מעורפל. שאלתי אותו בדיוק מה קרה, ענה לי שעשה תאונה עם הטרקטורון. בדרך לביה"ח בנסיעה הפצוע החל להקיא... הנ"ל הורדם והונשם.

אני שאלתי אותו מי נהג בטרקטורון, אמר שהוא. שאלתי אם היתה לו קסדה, אמר שלא... שאלתי לגבי הפצוע השני כי אנחנו טיפלנו בו. הוא אמר שהוא רכב מאחוריו על אותו טרקטורון כשהוא ישב מאחוריו".

העד הוסיף בעדותו מתוך נסיונו המקצועי כי הטענה של פגיעה מרכב חולף אינה תואמת את המימצאים, שכן "אם הפגיעה היתה מאחור, היא תהיה בדרך כלל בגפיים תחתונות או גב".

בחקירה הנגדית ניסה הסנגור להראות כי דברים אלה שנאמרו לפראמדיק נאמרו עקב בלבול של הנאשם בעקבות החבלה והשיב כי "במקרה זה הכל (סימני אובדן ההכרה - א.ק.) התחיל אחרי שאני תשאלתי אותו". כאשר נשאל הפראמדיק לגבי תחקור נוכחים במקום השיב כי שאל שוטרים ואזרחים במקום "כולם אמרו שהתהפכו בטרקטורון".