מדינת ישראל נ' שחר

בפני

שופט מרדכי כדורי

הכרעת דין

הנאשם הובא לדין באשמה שעקף רכב אחר כשהדרך לא הייתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר את ביצוע העקיפה בבטחה, ובכך גרם סיכון לנסיעתו של רכב אחר.

בישיבת ההקראה הנאשם הודה בביצוע העקיפה, אך כפר בכך שהדרך לא הייתה פנויה במרחק מספיק, וטען כי העקיפה לא היתה מסוכנת.

התיק נקבע להוכחות ליום 1/12/2010 בשעה 10:30. במועד זה התייצבו עדי המאשימה, אך הנאשם ובאת כוחו לא התייצבו.

מטעמו של הנאשם הוגשה בקשת לדחיית ישיבת ההוכחות, בה נטען כי "הנאשם מאושפז בבית חולים עקב בעיות בגב".

הבקשה לא נתמכה במסמך רפואי, אולם ההגנה התחייבה כי תצורף תעודת שחרור מבית חולים לאחר שהנאשם ישתחרר.

בהחלטה שנתנה במועד ישיבת ההוכחות, בהעדר התייצבות הנאשם, נקבע כי אם הנאשם יציג אישור לפיו אושפז בבית חולים במועד שנקבע לדיון ייקבע מועד נוסף להוכחות. אם לא יוצג אישור כאמור ייראה הנאשם כמודה בעובדות כתב האישום, והתיק ייקבע לטיעונים לעונש.

עתה מונחים לפני מסמכים רפואיים שהגיש הנאשם בעקבות ההחלטה הנ"ל.

מעיון במסמכים אלו עולה כי הנאשם לא אושפז בבית חולים, אלא נבדק בחדר מיון. הנאשם נקלט בחדר המיון ביום 30/11/2010 בשעה 23:18, סירב לביצוע בדיקות מעבדה, נבדק על ידי רופא בשעה 23:30, ושוחרר לביתו בשעה 00:20. הנאשם שהה אפוא בחדר המיון פרק זמן של כשעה בלבד, ושוחרר למעלה מ- 10 שעות קודם מועד הדיון.

מכתב השחרור מחדר המיון אינו כולל קביעה לפיה הנאשם מנוע מלהתייצב בבית משפט, ואף אינו כולל המלצה לימי מחלה.

יצוין עוד כי המסמכים הרפואיים אינם תומכים בטענה לפיה הנאשם סבל מבעיות בגב. הנאשם התלונן בחדר המיון כי הוא סובל מדקירות בחזה, ואבחנת הרופא המטפל היתה כי מדובר בכאבי שרירים בבית החזה, ותו לא.

מאחר והנאשם לא הציג אסמכתא לכך שבמועד הדיון אושפז בבית חולים, או כל נימוק אחר שיהיה בו להצדיק את היעדרו מהדיון, ובהתאם להוראת סעיף 240(2) לחוק סדר הדין הפלילי, אני רואה אותו כמודה בכל עובדות כתב האישום.

לכן, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

קובע לטיעונים לעונש ליום 17/2/2011 בשעה 10:30.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"א , 13 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: