מדינת ישראל נ' שחף

גזר דין

בכתב האישום המתוקן נטען כי הנאשם עוסק בענף עיבוד המתכות, כי נרשם כ"עוסק מורשה" במשרדי המאשימה החל מ-03/91 וכי היתה עליו החובה להגיש דו"חות תקופתיים למנהל המאשימה במועד ובדרך שנקבעו בחוק מס ערך מוסף ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק") ובתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976 (להלן: "התקנות").

הנאשם לא הגיש במועד 23 דו"חות תקופתיים, המתייחסים לתקופות שבין 04/2004 ובין 12/2009 כולל.

העבירה שיוחסה לנאשם הינה אי הגשת דו"ח במועד (ריבוי עבירות) לפי סעיף 117(א)(6) לחוק בקשר עם סעיפים 67(א)+69+88 לחוק ביחד עם סעיפים 20 +23 לתקנות.

בישיבת בית המשפט מיום 14.02.10, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על פי הודאתו בעבירה שיוחסו לו בו.

הנאשם עתר לדחות את הטיעונים לעונש על מנת לאפשר לו להסיר את המחדלים ולפרוע את חובו לשלטונות המע"מ והדיון נדחה לצורך כך מספר פעמים.

בסופו של יום, הסתבר כי הנאשם לא הסיר את המחדלים.

בישיבת הטיעונים לעונש מיום 28.06.10, הצביעה ב"כ המאשימה על ריבוי העבירות שבכתב האיום והתמשכותן לאורך השנים, כאשר הנאשם המשיך לעבור עבירות של אי הגשת דו"חות אף לאחר הגשת כתב האישום המקורי, ואלה נכללו בכתב האישום המתוקן שהוגש כנגדו.

לטענתה, עד היום טרם הוגשו הדו"חות עבור החודשים 04/08 – 12/09 ואילו דו"ח חודש 12/06 הוגש באיחור ניכר ונתקבל עבורו תשלום חלקי בלבד.

כאשר לא הוגשו הדו"חות כדין, כמפורט לעיל, לא ניתן היה לקבוע בוודאות את סכום החוב ואילו יתרתו הידועה הינה כמפורט בתדפיס ת/5.

ב"כ המאשימה ציינה כי לנאשם 4 הרשעות קודמות בעבירות מע"מ, האחרונה משנת 2004.

העתקי כתב האישום וגזרי הדין, הוגשו לבית המשפט וסומנו ת/1- ת/4.

לטענת המאשימה, התנהגותו של הנאשם, המבצע באופן מתמשך עבירות של אי הגשת דו"חות לרשויות מע"מ ואי תשלום הדו"חות, מבטאת זלזול ברשויות המס וכי יש להחמיר בדינו.

לכן עתרה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל של ממש ולהפעיל עונש של מאסר על תנאי בן שנה שהוטל עליו ביום 10.05.04 בת.פ 9620/99 בית משפט שלום חיפה.

כן עתרה להשית על הנאשם מאסר על תנאי מרתיע, בהיותו עדיין עוסק פעיל וקנס הולם.

מאידך, הביאה ב"כ הנאשם את נסיבותיו האישיות של הנאשם בטוענה כי עסקו של הנאשם נמצא בקשיים כלכליים וכי אלה גרמו לביצוע העבירות. כיום, לנאשם חובות רבים לרשויות המס ולנושים אחרים והוא מתקשה בפרנסת בני ביתו התלויים בו.

לדבריה, קשייו הכספיים של הנאשם גרמו לו לנזקים נפשיים והוא עבר לא מכבר ניסיון אובדני. ב"כ הנאשם הגישה תעודה רפואית אודות הנאשם, נ/3.

ב"כ הנאשם יידעה את ביהמ"ש כי הנאשם מרצה מזה מספר חודשים עבודת שירות ציבורית שהוטלה עליו בגין תיק תעבורה, אותה הינו צפוי לסיים באוגוסט 2010, והדבר מהווה נטל נוסף על כלכלתו של הנאשם.

ב"כ הנאשם עתרה להקל בדינו של הנאשם בשל נסיבותיו הייחודיות ולהסתפק בעונש של מאסר על תנאי וקנס בציינה כי ריצוי מאסר ע"י הנאשם יהווה מכת מוות לנאשם ולבני משפחתו.

כל אחד מן הצדדים הגיש אסופת פסיקה לתימוכין בעמדתו לעניין הענישה הראויה.