מדינת ישראל נ' שחור

גזר דין

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר חלקי, בביצוע עבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג – 1973 [להלן: "פקודת הסמים"] וגידול סם לפי סעיף 6 + 19א לפקודת הסמים, הכול באירוע מיום 19.6.09, בו נמצא הנאשם מגדל בחצר ביתו 15 שתילי סם מסוכן מסוג קנבוס, בתוך 6 עציצים, במשקל 31.52 גרם נטו. כמו-כן, החזיק הנאשם בתוך ארון מעטפה ובה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 0.65 גרם נטו.

2.במסגרת ההסדר, הנאשם נשלח לקבלת תסקיר בעניינו, כאשר לבקשת ההגנה נבחנה סוגיית ביטול ההרשעה – וההמלצה היא אכן לבטל הרשעת הנאשם תוך הטלת של"צ. במקביל, לבקשת המאשימה, נשלח הנאשם לממונה על עבודות השירות לצורך קבלת חוות דעת בעניינו, והוא נמצא כשיר לרצות את עונשו בדרך זו.

3.ב"כ המאשימה פירטה את נסיבות האירוע והדגישה כי מדובר בעבירות שהן מהחמורות בפקודת הסמים, המהוות את תשתית שרשרת הסם והפצתו. הפנתה לתסקיר שירות המבחן, וטענה, כי המדובר בנאשם אשר השתמש בסמים לאורך השנים בכלל ובתקופות קשות בפרט. הוסיפה, כי טענתו של הנאשם כי גידל את הסם לצורך שימוש עצמי, עומדת בפער לעבירות בהן הורשע. ב"כ המאשימה לא התעלמה מכך, שהנאשם מסר בדיקות שתן נקיות ושירות המבחן התרשם שמצבו טוב ואין הוא רואה צורך בטיפול, אך לטענתה, אין ביטחון בכך שלא יחזור על מעשיו בתקופות קשות. הדגישה כי קיים אינטרס ציבורי חשוב במיגור תופעת הסמים, ועל האינטרס השיקומי של הנאשם לסגת מפניו. הוסיפה, כי לא הוכח נזק קונקרטי אשר יגרם לנאשם עקב הרשעתו, ולכן עותרת היא להותיר את הרשעת הנאשם על כנה. כמו-כן, עותרת היא להשית על הנאשם מאסר בפועל אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

4.הסנגור לא חלק על כך שאכן מדובר בעבירות סמים חמורות, אך ביקש להדגיש את כמות וסוג הסם שהנאשם גידל. הוסיף, כי אין המדובר בנאשם אשר סיפק סמים לאחרים, אלא גידלם לצרכיו האישיים בלבד. הדגיש כי מדובר בנאשם בן 40, אשר הודה בהזדמנות הראשונה, נעדר עבר פלילי, נקי מסמים מזה שנתיים וחצי, שעבר שינוי בחייו עם לידת בתו כחצי שנה לאחר האירוע. הפנה לתסקיר שירות המבחן, וטען כי הנאשם עובד עם ילדים עם צרכים מיוחדים, וקיים חשש ממשי כי הרשעתו תפגע בעבודתו. ציין, כי הנאשם הפנים את חומרת האירוע, לקח אחריות על מעשיו והבין כי דרך ההתמודדות הנכונה היא באמצעות פניה לעזרה מקצועית. לכן, עותר הוא לאמץ את המלצת שירות המבחן, לבטל את הרשעת הנאשם, ולהטיל עליו של"צ בהיקף של 200 שעות. הסניגור הגיש פסיקה לתמיכה בטיעוניו.

5.בדברו לבית המשפט הביע הנאשם חרטה ולקח אחריות על מעשיו. כמו-כן, הביע את חששו כי הרשעתו תיפגע בעבודתו.

6.מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם למדתי אודות עברו, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות. המדובר בנאשם כבן 40, בעל משפחה, אשר סיים 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה, שירת שירות צבאי מלא והמשיך ללימודים גבוהים בתחום החינוך לגיל הרך אותם לא סיים. הנאשם הציג בפני שירות המבחן תעודה מ"בית איזי שפירא" אודות סיום קורס בנושא סוגיות בחינוך משלב. בשנים האחרונות עוסק בתחום החינוך לגיל הרך, בעיקר בליווי ובשילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת הגן בו לומדים (הציג אישור). בהתייחסו לאירוע נשוא הדיון, מסר הנאשם כי החל להשתמש בסם הקנאביס לאחר שחרורו מהצבא, כשבמהלך השנים צרך את הסם באופן לא עקבי בהתאם למצבי רוח משתנים. הוסיף, כי הרקע לביצוע העבירה היה פרידה מבת זוגו, ולדבריו ניסה לגדל קנאביס לשימושו העצמי, כדי להימנע ממגע עם גורמים שוליים. הוסיף, כי מאז מעצרו נמנע משימוש בסמים, גם על רקע שינויים במצבו האישי – כאשר חידש יחסיו עם בת זוגו בעקבות לידת ילדם וביסס תחום עיסוקו. שירות המבחן התרשם כי מעבר להיות מקום עבודת הנאשם מקור לפרנסה, מדובר בעיסוק בעל משמעות טיפולית עבורו. הנאשם מסר שתי בדיקות שתן נקיות. מכל האמור עולה התרשמות שירות המבחן, לפיה המדובר באדם אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי, שהשתמש בעבר בסמים כדרך התמודדות עם מצבים רגשיים; כיום, על רקע תהליכי התבגרות, מגלה אחריות ומחויבות, ללא צורך בשימוש בסמים ולא קיימת נזקקות טיפולית. היות ומדובר בעבירה ראשונה ועל-מנת שלא לפגוע בתחום עיסוקו ובאפשרויות להתפתחות ולהתקדמות מקצועית ואישית – ממליצה קצינת המבחן לבטל הרשעתו ולהטיל ענישה חינוכית של 200 שעות של"צ.

7.כמו שירות המבחן והסניגור, גם אני התרשמתי כי המדובר באדם שאינו בעל דפוסים עברייניים, המנהל אורח חיים נורמטיבי, שהפך לבעל משפחה, ביסס את עיסוקו, שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן, כאשר נראה כי המעצר ועצם קיום ההליך המשפטי העבירו מסר הרתעתי לנאשם.

8.עם זאת, נסיבות העבירות וחומרתן אינן מאפשרות ביטול ההרשעה ללא פגיעה באינטרס הציבורי. הכלל הוא שהאינטרס הציבורי גובר על פני אינטרס הנאשם, והימנעות מהרשעה תיעשה רק במקרים חריגים ונדירים ועל פי כללים שהותוו בפסיקת בית-המשפט העליון [ראו, למשל: ע"פ 2083/96, כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997); ר"ע 432/85, רומנו נ' מדינת ישראל, תקדין-עליון 85(3) 737 (1995)]. הצדק עם ב"כ המאשימה, כי בתי-המשפט מחוייבים לסייע במיגור נגע הסמים, לרבות באמצעות השתת ענישה מוחשית כלפי הנאשם ואחרים שכמותו, המגדלים סמים בחצרותיהם בכמויות לא מבוטלות.

9.לכך יש להוסיף את נסיבות הנאשם עצמו, אשר בחינתן מביאה למסקנה, כי עניינו של הנאשם אינו אחד מאותם חריגים המצדיקים סטייה מהכלל. עיסוקו הנוכחי של הנאשם עם ילדים מוגבלים ראוי להערכה, כאשר, כאמור, להתרשמות שירות המבחן נתרם הוא עצמו מכך. עם זאת, מעבר לחשש ערטילאי של הנאשם, לא הוכח כי ייגרם נזק קונקרטי לנאשם מעצם ההרשעה, בהווה או בעתיד בכל הקשור להתפתחותו המקצועית להמשך, ואין בעובדה שמדובר בנאשם שזו לו הסתבכותו הראשונה –כדי להוות עילה מספקת לביטול ההרשעה.

10.אשר על כן, הרשעת הנאשם תיוותר על כנה.

11.עם זאת, לצורך הכרעה בדבר הענישה הראויה, ישנם, כאמור, שיקולים רבים העומדים לזכותו של הנאשם: יש מקום להתחשב בהודאתו בהזדמנות הראשונה, בלקיחת האחריות המלאה והכנה על המעשים תוך הפנמה והבנה לרקע לביצוען, העדר עבר פלילי, בכך שהורתע מעצם קיום ההליך המשפטי כנגדו ובעובדה שמסר בדיקות שתן נקיות. כל אלו מאפשרים לקבוע, כי די בענישה צופה פני עתיד לצד קנס מתון כדי להעביר את המסר העונשי הרצוי.

12.לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

קנס בסך 2,000 ₪, או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-4 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים של 500 ₪ כל אחד, החל מיום 1.3.12 ובכל ראשון לחודש שלאחריו. לא שולם תשלום אחד במועדו – תעמוד כל היתרה לפירעון מיידי.

פוסלת את הנאשם מלהחזיק ו/או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים באם בתוך 3 שנים מהיום יעבור עבירות סמים מכל סוג.

ניתן צו להשמדת המוצגים.  

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, 29 ינואר 2012, במעמד הנוכחים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: