מדינת ישראל נ' שחאדה(עציר)

החלטה

לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את הערר בקשר להחלטתי הראשונה בעניינו של המשיב, פנה הסנגור בבקשה לפי הוראות סעיף 47 (ג') לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו – 1996, בגין אי יכולת לעמוד בערובה הכספית אשר אותה השתתי במסגרת החלטתי הקודמת.

הצדדים התייצבו בפניי לאור העובדה כי התביעות סרבו לשינוי הערבות הכספית, ולפיכך לא היה מנוס משמיעת הצדדים.

הצדדים התייצבו בפניי וכל צד הציג את טענותיו, אשר בא כוח המבקש בבקשה זו, עו"ד בריק, טען בפניי כי לא עלה בידו של מרשו להמציא חלופה כספית, ולפיכך נותר מאחורי סורג ובריח ואין ביכולתו לגייס כסף זה גם בעתיד.

המשמעות היא כי תחת החלופה אשר הוריתי לא יהיה מנוס מהשארתו מאחורי סורג ובריח.

מנגד טענה המדינה כי ההיבט הכספי מהווה איזון לעובדה כי המבקש בבקשה דינן לא יושם מאחורי סורג ובריח, אלא תהיה עליו אימת הדין כך שבהיותו שוהה בלתי חוקי לא יפר את צו בית המשפט.

אומר כי ההחלטה במקרה דינן אינה בוודאי החלטה קלה, אם זאת, לאחר שקלא וטריא ולאחר עיון במספר החלטות של ביהמ"ש העליון, ביניהן בש"פ 8689/08 מפי כבוד השופטת נאור, וכן בש"פ 5591/09 מפי כבוד השופטת פרוקצ'יה, וכן בש"פ 10229/05 מפי כבוד השופטת ארבל ופסקי דין אחרים אשר אותם לא ציינתי, אך מיצוא הדין באותו קו, לפיהם עוניו של אדם לא יהווה מכשול בשחרורו.

העובדה שמדובר בשב"ח נראה לי כי אינה אמורה להוות מכשול, זאת לאור העובדה אותה פירטתי בהרחבה כי שב"ח זה נשוי לאישה ישראלית, ונראה כי אין מקום שירצה לשוב ליהודה ושומרון, ולפיכך, באמצעות ההכבדות הנוספות אשר הטלתי עליו, נראה כי ניתן להתחשב בבקשתו ובבקשת הסנגור ולהפחית את הנטל הכלכלי, כך שיעמוד באופן הבא:

א – תחת הפקדת של סך 15,000 ₪ יופקדו בקופת ביהמ"ש סך של 3,000 ₪

ב – יתווספו שני ערבים, אשר בית המשפט יאשר את שרותם, ואשר הינם בעלי הכנסה קבועה, אם שכירים ואם עצמאיים, אשר כל אחד מהם יחתום על ערובה כספית על סך 15,000 ₪, אשר יחולטו במידה ויופר הצו.

שאר פרטי החלטתי הקודמת יישארו על כנם.

ניתנה והודעה היום י' סיון תש"ע, 23/05/2010 במעמד הנוכחים.

שמעון שר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: