מדינת ישראל נ' שושן

החלטה

לפניי בקשה להורות על פסילתו של המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], כאשר העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום הינה נהיגה במהירות של 170 קמ"ש בכביש עירוני בו מהירות הנסיעה המירבית המותרת הינה 70 קמ"ש.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 2/12/2011 נתפס המשיב באמצעות ממל"ז נוהג בשד' בני ברית באשדוד במהירות של 170 קמ"ש, כאשר מהירות הנסיעה המירבית המותרת ברחוב זה הינה 70 קמ"ש.

לטענת ב"כ המבקשת, בידי המבקשת ראיות לכאורה ברמה הנדרשת לביצוע העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום, לרבות עדויות השוטרים אשר הבחינו במשיב נוהג ברכב וכן הודאת המשיב בתגובתו הראשונית לדו"ח. לעניין המסוכנות הנשקפת מנהיגת המשיב, ב"כ המבקשת מפנה לוותק הנהיגה הקצר של המשיב (משנת 2011) ולחומרת העבירה המיוחסת לו.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ומסוכנות, אולם כפר בכיול הממל"ז ובמיומנות הפעלת המכשיר. משכך, הסכים ב"כ המשיב להעמדת תקופת פסילתו של המשיב על 3 חודשים.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

הראיות הלכאוריות לחובתו של המשיב מושתתות על דו"ח עבירה ועל מזכר מיום 2/12/2011, מהם עולה כי רכבו של המשיב נקלט באמצעות הממל"ז נוסע במהירות של 170 קמ"ש; כי השוטרים שהפעילו את הממל"ז שמרו על קשר עין רציף עם רכבו של המשיב עד לעצירתו; וכי המשיב אמר לשוטרים "אני מצטער לא שמתי לב למהירות".

כאמור לעיל, ב"כ המשיב לא חלק על קיומה של תשתית ראייתית כנגד המשיב, אולם העלה טענות נגד אופן הפעלת הממל"ז ונגד כיולו. כפי שנקבע בפסיקה, טענות נגד כיול הממל"ז מקומן להתברר במסגרת התיק העיקרי (לעניין זה ראו בש"פ 6983/10 קדוש נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים)), והדברים יפים גם לעניין טענות ב"כ המבקש נגד מיומנות ההפעלה. בנסיבות אלה, הנני מוצאת כי בידי המבקשת "ראיות לכאורה" ברמה הנדרשת בשלב זה להוכחת אשמתו של המשיב במיוחס לו.

לעניין המסוכנות, הרי שהעובדה כי המשיב הינו נהג חדש אשר קיבל רישיונו אך בשנת 2011, בשילוב עם חומרת העבירה המיוחסת לו ונסיבות ביצועה, מצביעות על מסוכנות הנשקפת מנהיגתו לשלומו וביטחונו של ציבור המשתמשים בדרך. ברי כי המהירות בה נסע המשיב היא מסוכנת כשלעצמה, ויש בה כדי להביא לביצוען של עבירות מסוכנות נוספות כגון סטייה מנתיב או אי ציות לרמזור, זאת במיוחד בהתחשב בכך כי העבירה בוצעה לכאורה בשעות הלילה בכביש עירוני. במעשי המשיב אף ישנה חומרה יתרה, עת ביצע לכאורה את המיוחס לו תוך סיכון חיי אנשי החוק אשר הפעילו את הממל"ז וביקשו לעצרו.

לא נעלם מעיני כי לא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשת פסילה עד תום ההליכים כאשר עסקינן בעבירות מהירות, אולם סבורני כי המקרה שלפניי מחייב התייחסות מחמירה תוך שיגור מסר חד משמעי וברור לציבור הנהגים בכלל ולציבור הנהגים החדשים בפרט, לפיו הנוהגים במהירות מופרזת וחריגה תוך סיכון ממשי לחיי אדם והפגנת זלזול בוטה כלפי שלומם וביטחונם של המשתמשים האחרים בדרך ייתנו את הדין על כך.

נוכח כל האמור לעיל, הנני מורה על פסילת המשיב מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, ואף מעבר ל-6 חודשים.

המזכירות תשגר העתק ההחלטה לצדדים ותחזיר את תיק החקירה למשיבה.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ב, 18 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: