מדינת ישראל נ' שושן(עציר) ואח'

ביהמ"ש הקריא בפני המשיבים את הבקשה והסביר להם את תוכנה ואת זכותם להיות מיוצגים על ידי הסניגוריה הציבורית.

המשיבים 3,1 ו- 4:

אנו מעוניינים להיות מיוצגים בבקשה זו על ידי הסניגור הציבורי.

החלטה

ממנה את עוה"ד רינת יהב, אלי אונגר, אבו מדיעם שחאדה ואת הסנגוריה הציבורית לייצוג המשיבים 1,3, ו- 4 בהתאמה.

ניתנה והודעה היום ט"ו סיון תש"ע, 28/05/2010 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיבים לתקופה בת 7 ימים מכח הוראת סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996 [להלן:"החוק"].

המשיבים נעצרו ביום 28.05.10 בשעה 05:15 בהתאם לסעיף 27 לחוק והובא להארכת מעצרו על פי הוראות סעיף 29 לחוק זה.

הבקשה מייחסת למשיבים חשד לעבירות איומים, שוד מזוין ותקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר.

ברקע הבקשה ארוע אלימות שהתרחש מחוץ למועדון בבאר שבע ושבמסגרתו, כך נטען, תקפו המשיבים נהג מונית, שדדו אותו, איימו עליו ונמלטו ברכב, כאשר לאחר שהוקם מחסום, נעצרו עם הרכב בכניסה לעיר דימונה וברשותם לפחות, מכשיר הטלפון הנייד של המתלונן אשר נמצא באותו רכב.

במהלך הדיון הוצג לעיוני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובכלל זה מידע חסוי שסומן בפרוטוקול מב/1, במסגרתו פורטו פעולות החקירה הנדרשות והמחייבות לכאורה מעצר המשיב עד לסיומן.

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי כי קיים חשד סביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

כן שוכנעתי, כי מתקיימת עילת מעצר כנגד המשיב בשל יסוד סביר לחשש ששחרורו בשלב זה של ההליך, יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט ומשקיים אף יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור.

קיימות ראיות הקושרות לכאורה, את כל המשיבים למעשה אם כי, ושלב זה לא ברור, מה חלקו המדויק של כל אחד מהם, באירוע הנטען.

כאמור, כל המעורבים נעצרו לאחר שהרכב בו נסעו, אשר שייך למשיב 5 ושבו נהג המשיב 3, נראה נמלט ממקום האירוע, ולאחר שהמעורבים באירוע נצפו על ידי עד לאירוע, כמי שעולים לרכב האמור, ומסתלקים ממקום האירוע.

המשיבים קושרים עצמם לאירוע, כל אחד בצורה ובמידה זו או אחרת, כאשר יש שקושרים עצמם רק למקום האירוע.

די בכל אלה כאמור, כדי להקים את החשד הסביר הדרוש שלב זה לצורך מעצר לפי סעיף 13 לחוק.

בנסיבות העניין ובהינתן הדעת לפעולות החקירה הנדרשות, אינני מוצא כי ניתן יהיה להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתם במשיב פחותה.

עם כל זאת, לא שוכנעתי כי יש מקום, בשלב זה של החקירה, להעתר לבקשה במלואה, מה גם שככל שהתפתחות החקירה תצדיק הארכת מעצר נוספת, הרי פתוחה הדרך בפני המשטרה להגיש לבית משפט בקשה מתאימה ומנומקת בעניין זה.