מדינת ישראל נ' שור

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה ביום 13.11.10, הזמנה לדין וכתב אישום בגין אי ציות לאות של שוטר במדים, עבירה על תקנה 23(א) (2 ) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו, וביום 12.6.11 נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים:

ע"ת 1 – שוטר גדעון אניץ, מטעמו הוגש דו"ח ההזמנה לדין

ע"ת 2 - מתנדב מוטי בן עמי, מטעמו הוגש מזכר שערך במועד האירוע

ע"ת 3 – מתנדבת ציפי כהן, מטעמה הוגש מזכר שערכה במועד האירוע

על פי גרסת המאשימה, ביום 13.11.10, בסמוך לשעה 15:30, נהג הנאשם ברכבו בכביש מספר 1, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו בסמוך לפני מחלף קיבוץ גלויות, המשיך בנסיעה בנתיב השמאלי, למרות שנתיבי הנסיעה נחסמו, באמצעות קונוסים ו"אוהל", בשל הצורך לתקן בור שנפער בכביש.

בהגיע רכב הנאשם בסמוך לניידת המשטרה, החל דין ודברים ממושך בינו לבין ע"ת 2 ו- ע"ת 3, שהסתיים רק לאחר שעוכב לצורך רישום דו"ח ואף נבדק ב"נשיפון", משנחשד בשכרות.

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו הבחין מרחוק בפקק תנועה בכיוון נסיעתו, משהתקרב הבחין בקונוסים וב"אוהל", אך הם לא חסמו את הנתיב השמאלי ולכן המשיך בנסיעתו, עד שע"ת 3 הורתה לו לעצור.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

יש לציין כי התרשמתי שלנאשם הייתה תרומה משמעותית ביותר לעימות שהתעורר בינו לבין המתנדבים, שכן גם באולם בית המשפט התחכם והתנהג ביהירות, אך אין בכך בסיס להרשעה בגין העבירה המיוחסת לו.

על אף התרשומות המפורטות שערכו המתנדבים באשר לעימות בינם לבין הנאשם, אין כל התייחסות ליסודות העבירה עצמה.

לא ברור איזה אות ניתן לנאשם, על ידי מי מהעדים, באיזה אופן והאם היה ביכולתו של הנאשם להבחין בו.

נתון זה לא נזכר במזכרים שערכו העדים והנאשם לא נחקר בסוגיה זו כלל.

יתירה מזו, ע"ת 2 אישר בחקירתו הנגדית, כי נדרש על ידי הנאשם להציג בפניו תעודת מינוי, אך סירב לעשות כן.

סירוב זה משליך באופן ישיר על השאלה אם היה הנאשם חייב לציית לאות שניתן על ידי מי שמסרב להזדהות כדין, גם אם היה מוכח שניתן אות כדין, דבר שכאמור, לא הוכח בתיק שבנדון.