מדינת ישראל נ' שוקרון ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת הראיות בעבירות של העלבת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור ותקיפת עובד ציבור. על פי עובדות כתב האישום ביום 24/12/09, יומיים לאחר שהנאשמים, בעל ואישה, פונו מדירת עמידר בה התגוררו עם חמשת ילדיהם הקטנים, הגיע המתלונן, רכז שטח של חברת עמידר לדירה, לצורך ביצוע הערכת נזקים. במהלך אותו ביקור החל הנאשם מקלל ומגדף אותו. בהמשך אף ירק לעברו וכן היכה בפניו מכת אגרוף אשר גרמה לחבלה בעינו השמאלית. במהלך אותו עימות הצטרפה אף הנאשמת למעשים, קיללה את המתלונן, ירקה עליו והיכתה בגבו, באופן שגרם אף הוא לחבלות.

אציין כי הנאשמים הודו מלכתחילה במרבית העבירות שיוחסו להם, אך כפרו באלימות הפיזית. בהכרעת הדין מצאתי כי על אף כפירתם זו, ביצעו גם את אותן פעולות נוספות שיוחסו להם בכתב האישום.

לנאשמים אין הרשעות קודמות ומדובר בהסתבכותם היחידה בפלילים. אף על פי כן עותרת התביעה להשתת עונש של מאסר בפועל על שניהם, וזאת לנוכח חומרת המעשים שביצעו וההכרח להגן על עובדי ציבור המבצעים מלאכתם כדין.

אינני מקל ראש במעשיהם של הנאשמים, במיוחד כשמדובר במעשיו של הנאשם אשר בהם גילה רף אלימות בלתי מבוטל, היכה בפניו של המתלונן מכת אגרוף וגרם לחבלה ממשית כפי שניתן ללמוד מהתמונה שהוגשה לעיוני במהלך שמיעת הראיות. אף על פי כן, אני סבור כי אין מקום במקרה זה למצות את הדין עם הנאשמים, וזאת לנוכח מכלול הנסיבות האופפות אותם ואת האירוע בו מדובר.

כאמור, בוצעו המעשים יומיים בלבד לאחר שהנאשמים וחמשת ילדיהם פונו מדירת המגורים בה התגוררו זמן רב. במהלך שמיעת הראיות התרשמתי מהמצב הקשה בו היו נתונים באותה עת הן מבחינת המצוקה הפיזית והכלכלית והן מבחינת מצבם הנפשי. יצויין כי באותם ימים לאחר הפינוי התגוררו הנאשמים בקומת העמודים של המבנה ממנו פונו כאשר כל ציודם מוטל בשטח הציבור וילדיהם נהנים מחסדי השכנים אשר אפשרו להם ללון תחת קורת גג. וודאי שאין בכך כדי להצדיק את מעשיהם של הנאשמים, אך לכל הפחות ניתן לראות בכך נימוק מסוים לקולא.

אינני מקל ראש בעמדה העקרונית לפיה ראוי כי בית המשפט יספק הגנה לעובדי ציבור המבצעים מלאכתם כדין מפני התנכלויות אלימות. המתלונן במקרה זה ספג מהלומה בפניו על לא עוול בכפו והוא זכאי לפיצוי על כך. בנוסף קיים אינטרס ציבורי מובהק להרתעה של הנאשמים ואחרים כמותם במקרים מעין אלה. על רקע זה שקלתי בתחילה את האפשרות להפנות את הנאשם לקבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות. בסופו של דבר, אני מוצא לנכון במקרה זה, להסתפק בעונש מאסר צופה פני עתיד לנוכח הדוחות הסוציאלים שהוגשו לעיוני וההבנה הברורה כי שליחתו לעבודות שירות תפגע ישירות בראש ובראשונה בילדיו הקטנים, ועשויה להשיב הגלגל לאחור לאותם ימים קשים, לאחר שהנאשמים גייסו כוחותיהם לערוך שינוי ולשקם את משפחתם.

מנגד, אין מדובר לטעמי כלל במקרה בו יש לשקול ביטול ההרשעה. מעשיהם של הנאשמים חמורים והם אינם עולים בקנה אחד ולו עם הדרישה הבסיסית של אי הרשעה לפיה נסיבות ביצוע העבירה וטיבה של העבירה הינם כאלה שחומרתם אינה רבה. כפי שהוסבר מדובר במעשים חמורים וקשים ולפיכך לא מצאתי בסיס להפנייתם של הנאשמים לשירות המבחן לצורך זה.

התייחסתי בהחלטתי בעיקר למעשיו של הנאשם, שכן חלקה של הנאשמת נמוך יותר. הנאשמת הצטרפה לאירוע אלים שהחל בהעדרה ואז סייעה לבעלה תוך שהיא מפגינה גם כן אלימות בלתי מבוטלת. בהתחשב במכלול הנסיבות גם בעניינה אין מקום לבטל את ההרשעה, אך עונש המאסר המותנה שיוטל עליה יהיה קצר יותר.

בקביעת גובה הפיצוי אותו יחוייבו לשלם למתלונן ינתן משקל רב למצבם הכלכלי כיום, אך אין מנוס מקביעת פיצוי משמעותי לנוכח חומרת הפגיעות.

אשר על כן הנני דן את הנאשמים לעונשים הבאים:

1.על הנאשם 1 אני גוזר 6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת אלימות. כמו כן, אני גוזר עליו מאסר על תנאי למשך 3 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור אחת העבירות בהם הורשע בהליך זה.

2.על הנאשמת 2 אני גוזר 3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא תעבור אחת העבירות בהן הורשעה בהליך זה או כל עבירת אלימות.

3.הנאשמים יפצו את המתלונן בסך כולל של 2500 ש"ח. הסכום ישולם ב 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 10/06/11. לא ישולם אחד הסכומים יעמוד הסכום כולו לפרעון מידי. המזכירות תעביר למתלונן עד תביעה מס' 1 לכתב האישום את סכום הפיצוי בתום התשלום. השוברים לתשלום יוצאו על שם הנאשם 1.

זכות ערעור בתוך 45 ימים

המזכירות תסרוק את המוצגים ע/1 ו- ע/2.

ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תשע"א, 17/04/2011 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט

הוקלד על ידי: מזל קורן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: