מדינת ישראל נ' שומייב(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים.

על המשיב, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה.

אין מחלוקת, כי בתאריך 19/12/09 סמוך לשעה 21:30 הבחינו בלשי משטרת חדרה במשיב כאשר הוא נע באחת מסימטאות העיר. מאחר והמשיב מוכר לבלשים על רקע של הסתבכותו בעבר בעבירות של אלימות, נתבקש המשיב להזדהות. לאחר הזיהוי הוא נשאל אם הוא נושא חפץ כלשהו על גופו ואם יסכים לעריכת חיפוש. המשיב טען, כי הוא אינו נושא עמו דבר וכי הוא מסכים לעריכת החיפוש על גופו.

הבלשים מצאו במכנסיו סכין משנשאל למקורה, טען המשיב כי מצא אותה זמן קצר עובר לחיפוש.

בעקבות מציאת הסכין על גופו, נעצר המשיב והובא לחקירה, שם הוא טען, כי אין לו הסבר להחזקת הסכין על גופו. הוא ביקש מן החוקר רחמים נוכח העובדה שהשתחרר מן הכלא זה לא מכבר וכי הוא נמצא בשלב מתקדם של גמילה מסמים.

אין, איפוא , מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה לצורך הרשעתו של המשיב בעבירה המיוחסת לו עם זאת סניגורו של החשוד, טען, כי הבלשים נהגו שלא כדין עם המשיב וכי ערכו על גופו חיפוש שלא כדין לפיכך דינה של הראיה הסכין להפסל נוכח החיפוש הבלתי חוקי שנערך על גופו. בעניין זה הפנה הסניגור להלכת "יששכרוב" ולפסקי דין נוספים.

אשר לעילת המעצר, טען הסניגור, כי יש מקום בנסיבות המקרה דנן להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר שכן אין בידי המאשימה ראיה כלשהי המעידה, כי המשיב נתכוון לעשות בסכין שימוש לחלופין לא נטען, כי המשיב הסתכסך עם מאן דהוא.

אין בידי לקבל את טענות הסניגור.

לא מצאתי כל פגם בהתנהלות הבלשים. הבלשים הכירות את המשיב היטב על רקע הסתבכויותיו עם החוק בעבר הכרותם עמו הייתה מעמיקה, היינו הבלשים ידעו היטב, כי המשיב הסתבך בעבר בעבירות של אלימות ובראותם אותו מהלך בסימטה הם ביקשו את הסכמתו לעריכת החיפוש ואכן זו ניתנה. אני ער לעובדה כי בעבר, ביהמ"ש השלום בת"א בת"פ 6585/06 (פורסם במאגר המשפטי נבו) קבע, כי חיפוש מעין זה כפי שהתרחש בנסיבות המקרה דנן, הינו בלתי חוקי משום שהסכמתו של החשוד לביצוע החיפוש אינה מעלה ואינה מורידה אם לא מתקיים חשד סביר. היינו לא ניתן לנתק את יסוד החשד הסביר מיסוד ההסכמה וללא קיום חשד סביר לא ניתן לערוך חיפוש על גופו של החשוד.

עם זאת אף אם הייתי מגיע לתוצאה שונה וקובע, כי החיפוש בנסיבות מקרה זה בוצע שלא כחוק שכן לבלשים לא היה יסוד סביר לחשוד במשיב עדיין הסכין שנמצאה על גופו קבילה כראיה. שכן לא מדובר במקרה בו הייתה הפרה בוטה של הדין ואף אין כאן הפרה מכוונת וזדונית של הוראות המכוונות לגורמי החקירה כמו כן המדובר בראיה חפצית. אין כל חשש לאמינותה וקיומה הוא עצמאי ונפרד מאי החוקיות שהיתה כרוכה בהשגתה. יתר על כן הלכת יששכרוב לא אימצה את תורת פירות העץץ המורעל והפרשנות של הסניגור הינה פרשנות מוטעית. ראה והשווה : ( ע"פ 7259/09 ביהמ"ש המחוזי בת"א מ"י נ' בן חיים (המאגר המשפטי נבו)

מסוכנותו של המשיב אינה מוטלת בספק. למשיב עבר פלילי נכבד מתברר, כי בחודש יולי 2005 הוא הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שדקר את המתלונן באמצעות חפץ חד ביהמ"ש המחוזי בחיפה אימץ , בדוחק , הסדר טיעון בעניינו ודן אותו לשלוש שנות מאסר לריצוי בפועל. עוד מתברר, כי גם בהסתבכויות קודמות של המשיב עם החוק (בית משפט מחוזי חיפה 410/02) ובתיק בית משפט השלום בחדרה פ' 10934-11-08 ביצע המשיב את העבירות בהן הורשע באמצעות סכינים וחפץ חד.

לא למותר לציין, כי המשיב השתחרר מריצוי עונש מאסר אך ביום 25/10/09.

מסקנתי הינה כי במשיב מתקיימת מסוכנות קונקרטית וכי מן הראוי להעתר לבקשת המאשימה ולהורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו וכך אני פוסק.

ניתנה והודעה היום י' טבת תש"ע, 27/12/2009 במעמד הנוכחים.

משה גינות, שופט

ב.ב.

הוקלד על ידי: בטי ברייטברט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: