מדינת ישראל נ' שומגינוב

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירות נשוא כתב האישום שעניינן גניבה, גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב, והחזקת תחמושת שלא כדין.

כעולה מכתב האישום, ביום 06/04/09 ערכה המתלוננת קניות בשוק העירוני במגדל העמק, כשברשותה ארנק, ובו כסף מזומן על סך 400 ₪, פנקס שיקים, מסמכים שונים וכרטיס חיוב.

ביום הרלוונטי גנב הנאשם את ארנקה של המתלוננת על תכולתו, זאת שלא בידיעתה ובהסכמתה, ובסמוך לכך השתמש הנאשם לרעה בכרטיס החיוב בכך שמשך סכום של כ-4,000 ₪ במספר משיכות מחשבונה של המתלוננת, תוך שימוש במספר הסודי.

עוד עולה, כי הנאשם החזיק בנסיבות אלו תחמושת בלא רשות עפ"י דין, בכך שבביתו החזיק כדור לרובה, 5.56 מ"מ.

הודאת הנאשם הייתה על דרך הסדר טיעון והצדדים עותרים בפניי לכבד גם את גדרי הענישה המוצעים במסגרת הסדר הטיעון.

כך יוער כי כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 24/02/11, תעתור המאשימה בכפוף לחוות דעת חיובית מאת הממונה על עבודות השירות להשית על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו כאמור, על דרך עבודות שירות, מאסר מותנה, וחיוב הנאשם בתשלום פיצוי למתלוננת אשר שיעורו מסור לשיקול דעת בית המשפט.

עוד הוסכם כי בגדר הסדר הטיעון, יעתור הסניגור להשית על הנאשם מאסר מותנה וחיובו בתשלום פיצוי למתלוננת, אשר שיעורו מסור, כאמור, לשיקול דעת בית המשפט.

עוד הוסכם כי באם הנאשם לא יימצא מתאים לריצוי עונש מאסר בפועל על דרך עבודות שירות, מסיבות בריאותיות, כי אז הצדדים ישובו ויגבשו את עמדותיהם העונשיות.

כמצוות המחוקק, בהתאם להוראת סעיף 51 ב' לחוק העונשין התשל"ז – 1977, ובגדר הסדר הטיעון, הוריתי על הגשת חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם. חוות דעת כאמור מונחת בפניי, וממנה עולה כי הנאשם נמצא מתאים לריצוי עונש מאסר בפועל על דרך עבודות שירות, אם כך יושת.

לחומרא תצוין מהות העבירות שביצע הנאשם, בשים לב לטיבן, אופיין, ונסיבות ביצוען, שעה שיש בהן כדי לפגוע ברכושו של הציבור, בשלומו ובטחונו.

הנאשם עשה כדי לפגוע ברכושה של המתלוננת אשר עשתה לביתה, מעשים אשר יש בהם כדי לפגוע בבטחונו של הציבור, בתחושת בטחונו ברכוש, המגלמים בחובם, בשים לב לטיבם, חומרה יתרה.

לא זו אף זו, הנאשם אף עשה שימוש בכרטיס החיוב שגנב ואשר נמצא בארנקה של המתלוננת ומשך מספר פעמים סכומי כסף אשר בסופו של יום השתלמו לסך של 4,000 ₪.

במעשים אלה יש אף כדי לגרום עוגמת נפש למתלוננת, ובית המשפט צריך לומר דברו בהקשר זה.

עבירות הרכוש בכלל, ועבירות כגון דא בפרט, הפכו ל"מכת מדינה" במקומותנו. בתי המשפט שבו ואמרו דברם במקרים כגון דא אודות הצורך להוקיע מעשים כגון אלה ולהשית ענישה מוחשית ומשמעותית אשר תכלול בחובה מסר מרתיע והולם לנאשם זה בפועל ולנאשמים אחרים בכוח.

זאת ועוד, עובדה נוספת לחומרא נעוצה בעברו הפלילי של הנאשם. עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם מלמד כי לחובת הנאשם עבר פלילי מכביד, הכולל בחובו עבירות סמים, עבירות רכוש לא מעטות, הסגת גבול פלילית, ועוד.

מהאמור לעיל עולה, כי עסקינן במי שהוא רצדיביסט בתחום עבירות הרכוש ומכאן מסוכנותו.

מאידך תצוין לקולא הודאת הנאשם, לקיחת האחריות, חסכון זמן שיפוטי יקר, העובדה כי בהודאתו עשה הנאשם כדי לחסוך, בין היתר, את עדות המתלוננת על כך הקושי הכרוך בכך.

כך שמתי לבי לעובדה כי אמנם עברו הפלילי של הנאשם הינו מכביד, אולם הרשעתו האחרונה הינה משנת 2004 בגין עבירות שבוצעו בשנת 2003.

מאז ועד לעשייתו הפלילית של הנאשם כאן, לא הסתבך הנאשם בפלילים.