מדינת ישראל נ' שולי

החלטה

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין

לאחר העיון בתיק בית המשפט ובנימוקי הבקשה, אין בידי להעתר לה.

פסק הדין שריר וקיים והכלל הוא ריצוי מיידי של הפסילה. יש לזכור כי מצוות המחוקק היא כי בהעדר התייצבות קיימת חזקה בחוק בדבר הודאת הנאשם. לא מצאתי בבקשה שבפני ו/או בבקשה לביטול גזר דין, כל נימוק המצדיק עיכוב ביצוע של מי שהורשע בעבירה כה חמורה לש נהיגה בשכרות. עוד יודגש, כי העונש בו מדובר אינו כולל שלילת חירות אישית על דרך של מאסר, אלא פסילה של רשיון הנהיגה בלבד, ומבלי להקל ראש בדבר הגבלה זו, משתנה נקודת האיזון כתוצאה משינוי עוצמתם של האינטרסים והזכויות המתנגשים: בעוד שאינטרס הציבור בביצוע העונש המיידי נשאר חזק, הפגיעה בזכויותיו של המערער קטנה בצורה משמעותית ומצדיקה את עיכוב העונש רק במקרי קיצון (ראו: ע"פ 6341/04 הר אש נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.8.2004); ע"פ 1698/05 שמואלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.3.2005); כן ראו: ע"פ 2397/10 שלמה פרל נ' מדינת ישראל (2010).

בית המשפט לא קיבל את הבקשה לביטול גזר הדין אלא קבע אותה לדיון מבלי שהורה כי עד לדיון יעוכב הביצוע. יצוין, כי מהבקשה לביטול גזר הדין שהגיש הסניגור, עולה כי הנאשם 'חולק' אך על מידת העונש שהוטל עליו (ראה גם תגובת המאשימה), דהיינו השאלה, מבחינתו איננה באם יפסל אלא לכמה זמן יפסל.

יתרה מזאת, למרות שפסק הדין שריר וקיים והוא בידיעת הנאשם, לא הפקיד הנאשם את רשיון הנהיגה שלו בתיק בית המשפט, ולעת הזאת, הוא ממשיך ומחזיק ו/או עושה שימוש בו שימוש, חרף גזר הדין והרשעתו בעבירה כה חמורה, כעולה מהבקשה עצמה, וכל זאת בניגוד לגזר הדין ולהוראות החוק.

כלל נקוט בידי ביהמ"ש מימים ימימה, כי הבא בשעריו לבקש סעד, עליו לבוא ב'ידיים נקיות', ואף מטעם זה אין להעתר לבקשה.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ככל שלא הפקיד הנאשם עד עתה את הרשיון, עליו לעשות כן לאלתר, שאם לא כן, הוא עלול להחשב כמי שמבצע עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה ולהיות מואשם בביזיון בית משפט לפי פק' ביזיון בית משפט, כאשר לצד חוקים אלה, קיימות סנקציות הכוללות מאסר וקנס.

מזכירות - תזכורת פנימית בפני ביום 1/8/12.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ב, 26 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: