מדינת ישראל נ' שולטי

נוכחים:

בא כוח מאשימה - עו"ד אלינה פינצי

בא כוח נאשם – עו"ד יששכר מורג

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה במהירות של 84 קמ"ש העולה על המהירות המותרת של 60 קמ"ש בדרך עירונית, עבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר בנהיגה במהירות המיוחסת לו וטען על ידי ב"כ, כי הממל"ז, באמצעותו נמדדה מהירות נסיעתו, לא הופעל כראוי בהתאם לנוהלי ההפעלה. קטע הדרך לא היה מואר כולו ורכב הנאשם לא היה בודד.

לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהן, ועיינתי בראיות ובפרוטוקול הדיון, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ואלה נימוקי החלטתי :

מכשיר הממל"ז הופעל על ידי רס"ר ליאן עינב המוסמכת להפעלת ממל"ז משנת 1999 ואשר העידה כי מפעילה את הממל"ז מידי שבוע.

על פי דו"ח (ת/1) שערכה העדה, הפעילה את הממל"ז בהתאם להוראות ההפעלה.

בהתאם לתרשומת מפורטת שערכה העדה בת/1, נמדדה מהירות נסיעתו של רכב הנאשם בעת שנסע בנתיב שמאלי מתוך שני נתיבי נסיעה ממרחק של 213.3 מ'. העדה סימנה בדו"ח את התנאים שעל קיומם הקפידה בעת ההפעלה וגם על קיומם של תנאי הפעלת לילה.

ברישום נסיבות האירוע רשמה העדה : "שעת חשיכה אך תאורת מקום במקום". בנוסף לכך סימנה כי וידאה כי : "קטע הדרך שנבחר לפיקוח היה מואר בתאורת רחוב".

לטענת ב"כ הנאשם לא הוכח כי כל קטע האכיפה היה מואר שכן בתשובה לשאלה האם כל הקטע של 213 מ' היה מואר ענתה העדה :"אני לא יודעת אם מנורה מסוימת עבדה או לא עבדה, אבל בדרך כלל זה עובד".

איני מוצאת כי עדות זו סותרת את הרישום המפורט שערכה העדה בדו"ח ואשר לפיו, בסמוך למועד ביצוע העבירה, רשמה כי קטע האכיפה היה מואר.

אין חובה כי עד התביעה יעיד לגבי כל עמוד תאורה האם פעל, אלא עליו לבחון האם קטע האכיפה מואר. עדת התביעה לא זכרה במועד מתן עדותה האם כל נורה ונורה לאורך קטע הדרך פעל ואינה מחויבת לזכור או לרשום זאת. עדותה שכנעה אותי כי קטע האכיפה היה מואר בתאורת רחוב באופן שאפשר לה להבחין ברכב הנאשם ולכוון אליו את נקודת ההצבעה.

אופן עצירת רכבו של הנאשם באמצעות פנס אינו מעיד על כך שתאורת רחוב לא פעלה. זהו אמצעי בטיחותי לעצירת רכב המתקרב בנסיעה לעבר מקום עמידתו של המפעיל.

אני דוחה את גרסת הנאשם שהעיד כי " לא היתה תאורה ". יש מקום להעדיף את גרסת עדת התביעה המתבססת על רישום שנערך במועד ביצוע העבירה על פני עדותו המגמתית של הנאשם שנמסרה כשנה וחצי לאחר האירוע.

עדת התביעה ציינה בנסיבות הרשומות בת/1 כי רכב הנאשם היה בודד על פני הכביש. עוד סימנה כי בהפעלת לילה וידאה כי "רכב המטרה שנמדד על ידי הממל"ז היה בודד בכיוון נסיעתו"

אני דוחה את טענת הנאשם כי רכבו לא יכול להגיע למהירות הנטענת במהלך הנסיעה ממקום עמידתו ברמזור בצומת קודם למקום האכיפה. הנאשם לא הביא כל ראיה לתמיכה בטענתו זו. הנאשם העיד כי נהג בהילוך שני-שלישי אך לא מסר גרסה לגבי המהירות בה נהג.

הנאשם העיד כי במועד רישום הדו"ח מצבו של הכביש היה שונה, לא סלול, לא הייתה תאורה,הכביש היה בקשת ולא ישר, לא היו בנינים אלא שטח עפר. אני מוצאת עדות זאת בלתי מהימנה. איני סבורה כי בתוך כשנה וחצי יתנו שינויים כה מהותיים בתוואי הכביש ובמצבו. ובכל אופן הנאשם לא סמך טענתו בראיות.