מדינת ישראל נ' שוויקי

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית בעת שהרכב בתנועה, עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הטענה העובדתית היא כי ביום 05/01/2012 בשעה 13:30 נסע הנאשם ברכב פרטי בכביש ואדי גוז בירושלים לכיוון כללי רוקפילר.

על פי כתב האישום נהג הנאשם כאשר הוא מחזיק בטלפון נייד ביד שמאל ומדבר באמצעות הרמקול.

מטעם המאשימה העיד השוטר הישאם אבו עאסי (להלן: השוטר), אשר ערך את הדוח.

בהתאם לעדותו בפניי וכן על פי פירוט הנסיבות של האירוע המפורטים בדוח, ראה השוטר את הנאשם מחזיק בטלפון נייד ביד שמאל ומדבר באמצעות הרמקול. השוטר אף ציין כי הוא ראה את הנאשם דרך החלון השמאלי שהיה פתוח.

הנאשם העיד כי הוא דיבר בטלפון לפני עלייתו לרכב באמצעות הצמדתו לאוזן, אולם משעלה לרכב הוא החליף לדיבור באמצעות רמקול ותוך כדי נסיעה ברכב הוא שם את הטלפון במתקן הקבוע של הדיבורית.

בתשובה לשאלות שהופנו אליו בביהמ"ש ענה הנאשם כי הוא דיבר באמצעות רמקול וכי החזיק בטלפון רק לפרק זמן קצר ביותר, וזאת על מנת לשימו בתוך המתקן הקבוע. הנאשם אישר בחקירתו כי הרמקול עליו מדבר הוא רמקול של הדיבורית, וכי הדיבורית פועלת רק כשהרכב מונע.

במצב דברים זה הנאשם בעצם מאשר כי הוא עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

עבירה של שימוש בטלפון אינה מצריכה הצמדה לאוזן של מכשיר הטלפון, מספיקה החזקה של הטלפון ביד גם ללא דיבור כדי לבסס הרשעה בעבירה של שימוש בטלפון. בנוסף, העובדה שהרכב היה בפקק ללא תנועה אינה פוטרת אותו מביצוע העבירה וזאת מאחר ומדובר בעמידה בפרק זמן קצר ואין לדעת מתי תתחיל התנועה לזוז.

נקבע בפסיקה כי כדי שהרכב יחשב שהוא "בתנועה", אין הוא חייב להיות דווקא במצב של נסיעה. גם רכב המצוי בתוך שורת כלי רכב אחרים, שהאטו את מהירותם עד מהירות אפס, בשל עומס תנועה כבד, או כיוצא באלה, הוא נחשב לרכב "בתנועה". הוא הדין ברכב הממתין באור אדום ואיננו מצוי במצב של נסיעה והתקדמות (ע"פ (ת"א) 70890/01 אליקים הררי נ' מדינת ישראל).

בנוסף עדותו של השוטר היתה עדות אמינה בעיניי, הוא הוצב במקום לצורכי אכיפה.

לא הוצג לפני כל נימוק שיש בו לבסס הנחה כי השוטר טעה או לא דיבר אמת. בהעדר טענות של ממש כנגד הגינותו של השוטר, מהימנותו אינה מוטלת בספק וביהמ"ש יכול לבסס עליה קביעות עובדתיות איתנות (ע"פ (י-ם) 2416/08 גלבוע נ' מדינת ישראל).

אשר על כן ומשעלה בידי המאשימה כדי להוכיח את האשמה המיוחסת לנאשם מעבר לכל ספק סביר ועל אף שמדובר בעדות יחידה במשפט פלילי אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ' סיון תשע"ב, 10/06/2012 במעמד הנוכחים.

נאיל מהנא, שופט

גזר דין

לנאשם נמסרה הודעת תשלום קנס ע"ס 1,000 ש"ח, בה יוחסה לו עבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית בעת שהרכב בתנועה, עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בעבירה הנ"ל.

שעה שנאשם בוחר לנהל משפט הוכחות בעניינו אין בית המשפט כבול לסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס (ע"פ (ירושלים) 2452/08 פדרמן נ' מדינת ישראל).

המחוקק אפשר לנאשם לשלם סכום קנס מינימלי ומופחת, מבלי להדרש להליכים משפטיים. אם נדרשו הליכים משפטיים והנאשם הורשע, לא יפחת הקנס שיוטל עליו מהסכום הנקוב בהודעת הקנס (סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי).