מדינת ישראל נ' שודגוקר בורגרקר

גזר דין

רקע  

1.       הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בניגוד להוראות סעיפים 7 (א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נ"ח], תשל"ג-1973, זאת בגין אירוע מיום 16.3.10 עת נתפס על גופו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 59.1624 גר' .  

בעקבות הודאתו, נשלח הנאשם לקבלת חוות דעתו של שירות המבחן, זאת לבקשת סניגורו ובהסכמת התביעה, אשר הודיעה כי אינה מחויבת להמלצותיו ובדעתה אף לטעון למאסר ממושך בפועל. חוות דעת כאמור הונחה על שולחני, הצדדים טענו טיעוניהם ובהתאם ניתן גזר דין זה.  

טיעוני הצדדים  

2.       ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירה והצורך בענישה משמעותית ומרתיעה למאבק בנגע הסמים, המקבלת משנה תוקף בענייננו, בין היתר על רקע כמות הסם שהוחזקה ע"י הנאשם וסוגו, כ-60 ג' הירואין, כמות המספיקה להפקת מספר רב ביותר של מנות סם. בעניין זה הזכירה ב"כ המאשימה את עמדת הפסיקה לפיה אין בנסיבותיו האישיות של הנאשם, כדי לגבור על האינטרס החברתי של המלחמה בנגע הסמים, וכי יש להעדיף את שיקולי ההרתעה והגמול על פני השיקולים האחרים, לרבות סיכויי שיקום.  

כן הציגה ב"כ המאשימה את גיליון עברו הפלילי של הנאשם, הכולל 3 עבירות קודמות (אם כי שלא מסוג ענייננו). מדובר אפוא בנאשם שאין זו פגישתו הראשונה עם בית המשפט.  

באשר לתסקיר שירות המבחן, הפנתה ב"כ המאשימה להתרשמות העולה ממנו, לפיה הנאשם הינו בעל עמדות ותפיסות עברייניות, אינו מחובר לבעייתיות בעמדותיו ובהתנהגותו ולאלמנטים העבריינים שבה, ומתקשה בעריכת שינוי, והערכתו היא כי קיים סיכון שהנאשם ימשיך ויעמיק את מעורבותו העבריינית.  

בנסיבות אלה עתרה ב"כ המאשימה לדחיית המלצת השירות לאפשר שילובו של הנאשם בהליך טיפולי, באשר אין לייחס משקל בעל משמעות לאמירות הנאשם ערב גזירת עונשו, בדבר נכונותו לשינוי באמצעות הליך טיפולי ועל רקע עמדת הפסיקה והתרשמות השירות כאמור לעיל.  

לסיכום דבריה, הפנתה ב"כ המאשימה לפסיקה, לפיה נגזרו בנסיבות דומות מאסר בפועל הנע בין 30 ל-48 חודשי מאסר, ועל כן עתרה היא להשית על הנאשם בתיק זה עונש מאסר ארוך בפועל, מאסר על תנאי ופסילת רישיון נהיגה.  

3.        ב"כ הנאשם הצביע על גילו הצעיר של הנאשם, על העדר עבר פלילי מכביד ועל המלצת שירות המבחן אשר ראה אופק טיפולי וסיכוי לשיקומו של הנאשם. בטיעוניו הדגיש הוא את השיקול השיקומי המהווה חלק מכלל שיקולי הענישה ואינו מנותק ממנו, ואשר לדידו יש לו מקום נכבד, זאת מאחר ומדובר בנאשם שאינו עבריין או סוחר סמים ואף אינו מכור לסמים, ושלכליאתו בפעם הראשונה בחייו תהא השפעה הרסנית על המשך חייו.  

לטענת ב"כ הנאשם, אין המדובר בסוחר סמים, אלא בבחור שנוצל ע"י סוחרי סמים, בבלדרות אותה ביצע הנאשם בשל חובות כספיים אליהם נקלע, והיפנה לפסיקה בה נגזרו עונשים מקלים (אף ללא מאסר בפועל) בשל העדפת השיקול השיקומי.  

חרף הבעיות הנוגעות לנאשם, כעולה מן התסקיר, מבקש ב"כ הנאשם כי תתקבל המלצת שירות המבחן, על מנת שבעיות אלה תתוקנה בהליך טיפולי, תוצאה ממנה תצא החברה נשכרת. ב"כ הנאשם היפנה בעניין זה לעדותה של קצינת המבחן, אשר טרחה והתייצבה בפני בעת הטיעונים לגזר הדין, ולפיה הליך טיפולי כאמור אורך זמן, ומכאן העדר השינוי עד כה בנאשם ובמאפייניו. בעניין זה הדגיש ב"כ הנאשם, כי כניסתו של הנאשם לבית הסוהר עלולה להביא אך להידרדרות בהתנהגותו לכיוון העברייני, שעה שהמדובר בבחור צעיר שטרם סיגל לעצמו אורח חיים עברייני, והנתמך במערך משפחתי נורמטיבי. לעניין זה היפנה ב"כ הנאשם אף למאמר אקדמי, המתאר ניסוי שנערך ע"י מכון הולנדי, ועניינו השפעת מאסר ראשון על עבריין בשלוש השנים שלאחר שחרורו.  

בנסיבות אלה עתר אפוא ב"כ הנאשם, לאימוץ המלצת שירות המבחן למתן צו מבחן בעניינו של הנאשם, על מנת שיחל בהליך טיפולי.  

הנאשם בדברו ביקש, כי לא ייתפס בעיני בית המשפט כעבריין, וציין כי על אף שידע שהמדובר בסמים, לא הבין את חומרת המעשה.  

הגורם הטיפולי  

4.       תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם מציג התרשמות בעייתית מן הנאשם, עמדותיו ותפיסותיו, התנהגותו ומאפייניו האישיים.  

על מנת שלא לפגוע בצנעת הפרט, לא אפרט את האמור בתסקיר ואך אציין, כי התרשמות שירות המבחן היא שהמדובר בנאשם המרוכז בעצמו ובקשייו, בעל קושי בהצבת גבולות לעצמו ולסביבתו. הנאשם אינו מחובר לבעייתיות בהתנהגותו ולאלמנטים העבריינים שבה, הוא מקטין ומטשטש את הסתבכויותיו הקודמות בפלילים, ונעדר הבנה לחומרת ולהשלכות מעשיו.  

הנאשם שולב בקבוצה טיפולית בשירות במסגרת פיקוח מעצר בית, הוא משתתף בה תקופה בת מספר חודשים. התרשמות מנחי הקבוצה היא, כי הנאשם הינו בעל עמדות ותפישות עברייניות וכי הוא איננו מחובר לבעייתיות בעמדותיו ובהתנהגותו, ולפיכך יתקשה בעריכת שינוי.  

לאור התרשמותו כמפורט לעיל, מציין שירות המבחן כי להערכתו קיים סיכון שהנאשם ימשיך ויעמיק את מעורבותו העבריינית.