מדינת ישראל נ' שוארמה(עציר)

החלטה

אני מתירה את תיקון כתב האישום כמבוקש.

כתב האישום יתוקן בכתב ידה של התובעת ויוגש לסריקה למזכירות בית המשפט.

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"א, 05/07/2011 במעמד הנוכחים.

שרית זמיר, שופטת

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות של שהייה שלא כדין בתחומי מדינת ישראל, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952, שימוש במסמך מזוייף עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין תשל"ז-1977 והתחזות כאדם אחר עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין תשל"ז-1977 .

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"א, 05/07/2011 במעמד הנוכחים.

שרית זמיר, שופטת

גזר דין

הנאשם שבפני הורשע על פי הודייתו בעבירות של שהייה שלא כדין בתחומי מדינת ישראל, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952 שימוש במסמך מזויף עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין תשל"ז-1977 והתחזות כאדם אחר עבירה לפי סעיף 441 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן כחודש עובר לתאריך 23.6.11 נכנס הנאשם לתחומי מדינת ישראל שלא כדין ומבלי שהחזיק בידו אישור שהייה. הנאשם הגיע למסעדת האחים עותמאן (להלן: המסעדה) בנס ציונה וביקש ממנהל המסעדה לעבוד במקום. באותן נסיבות הזדהה הנאשם בפני מנהל העבודה במסעדה בזהות בדויה כתושב מדינת ישראל כשהוא מציג בפניו תעודת זהות מזוייפת אשר החזיק ברשותו אשר לצד תמונתו צורפו פרטי תושב מדינת ישראל.

מנהל העבודה בחן את הנאשם ואת התעודה שהציג, קיבל אותו לעבודה והנאשם עבד במסעדה בעבודות נקיון וזאת עד למעצרו ביום 23.6.11 במסעדה.

הנאשם נעצר על ידי שוטר שהגיע למסעדה וגם בפניו הזדהה הנאשם באמצעות אותה תעודת זהות מזוייפת.

לטענת ב"כ הנאשם הנאשם הינו בחור צעיר, נעדר עבר פלילי מכל מין וסוג שהוא, נכנס לתחומי מדינת י שראל אך ורק על מנת לפרנס את עצמו ואת בני משפחתו וזאת נוכח המצב הכלכלי הקשה השורר בתחומי הרשות.

ב"כ הנאשם מוסיפה וטוענת כי אומנם המשיב ביצע עבירות נילוות לעבירת הכניסה הבלתי חוקית אלא שמדובר בעבירות שנועדו אך ורק להכשיר את שהייתו בארץ לצורך שבירת שבר ולא בוצעו מתוך מניע פלילי או כוונה לפגוע באזרחי המדינה ובתושביה.

ב"כ הנאשם ביקשה לזקוף לזכות הנאשם את הודייתו המיידית, את חרטתו הכנה, ואת החסכון בזמן השיפוטי.

ב"כ הנאשם עתרה להסתפק בעניינו בענישה צופה פני עתיד והפנתה להלכת פרג'ין (רע"פ 3173/09) וטענה כי בהתאם לאותה הלכה ניתן להסתפק בעניינו של המשיב בענישה צופה פני עתיד נוכח העובדה שמדובר בשהייה ראשונה שלא כדין לתקופה שאינה ארוכה וכאשר אין כל טענה בפי התביעה להקשר בטחוני.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית לצד ענישה צופה פני עתיד וקנס כספי. לדבריה מדובר במי ששהה תקופה בת כחודש ימים בתחומי מדינת ישראל שלא כדין. מדובר בנאשם אשר הצטייד בתעודת זהות מזוייפת בכוונה להקשות על זיהויו ואף לא היסס לעשות בה שימוש באופן שהטעה את מעסיקו לחשוב כי מדובר במי שהינו אזרח המדינה וגרם לו להעסיק אותו על אף שאינו רשאי להיכנס לתחומי המדינה.

ב"כ המאשימה הדגישה כי גם בפני השוטר לא היסס הנאשם להשתמש באותה תעודת זהות מזויפת וטענה כי בנסיבות הללו העונש הראוי הינו עונש מאסר בפועל לשם הרתעה.

ב"כ המאשימה טענה כי משעה שלעבירת השהייה הבלתי חוקית נילוו עבירות נוספות הרי שעל פי הלכת פרג'ין המוזכרת לעיל, אין כל מניעה מלכתחילה על הטלת עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

ייאמר מיד כי בתי המשפט הביעו לא אחת את צערם על המצב הקשה השורר בשטחי הרשות אך שבו והבהירו כי אין בכך כדי להוות עילה והצדקה לעבור על חוקי המדינה ולפגוע בריבונותה.