מדינת ישראל נ' שואף(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הליך הוכחות בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, לפי סעיף 349(א) לחוק העונשין.

עיקר העובדות המפורטות בהרחבה בהכרעת הדין הן כי ביום 5/9/09 ברחוב חיים עוזר בפתח תקוה, הבחין הנאשם בשתי מתלוננות, אשר אחת מהן היתה אותה עת עדיין קטינה והאחרת נערה צעירה אף היא, התקרב לעברן וכאשר היה במרחק של מספר מטרים מהן, הוציא את איבר מינו ממכנסיו והחל לאונן, כאשר הוא מביט בהן. מעשהו זה של הנאשם נפסק, כאשר ניידת משטרה הגיעה אל המקום.

התביעה הפנתה אל עברו הפלילי המכביד של הנאשם, לרבות בעבירות דומות וביקשה, לאור כך,שמדובר בנאשם השב ומבצע עבירות שונות ואף עונשי מאסר לריצוי בפועל אינם מרתעים אותו כי יוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל מכביד ומשמעותי. כן ביקשה התביעה להפנות אל החומרה ואל המסוכנות שיש בעבירה אותה ביצע הנאשם במקרה זה.

ב"כ הנאשם לא התעלמה מן המעשה בו הורשע הנאשם, אך ציינה כי אינו מצוי במדרג הגבוה של מעשים מעין אלה. כן ציינה את התקופה הארוכה בה שוהה הנאשם במעצר מאז חקירתו.

ב"כ הנאשם הפנתה אל נסיבות חייו הקשות של הנאשם ואל בעיותיו הרפואיות והנפשיות כפי שבאו אף לידי ביטוי בחוות דעת פסיכיאטרית, שתפורט להלן.

לפיכך, עתרה ב"כ הנאשם להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.

אמו של הנאשם, אשר העידה אף במהלך ניהול ההליך, טרם הכרעת הדין וסקרה גם אז את מצבו של הנאשם, ביקשה את רחמי ביהמ"ש לאור מצבו הנפשי של הנאשם.

הוגש גיליון המרשם הפלילי של הנאשם ממנו עולה כי הנאשם שהינו יליד שנת 1969 צבר לחובתו מאז שנת 1993 תשע הרשעות קודמות בעבירות רבות שונות ובהן עבירות אלימות, עבירות נגד הרכוש, מרמה ועוד.

הרשעתו האחרונה של הנאשם היא מיום 18/2/08 בגין עבירה שבוצעה ביום 13/9/07 ובגינה נדון לשנים עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל.

הנה כי כן, אך זמן קצר לאחר שהנאשם סיים לרצות את עונשו בגין הרשעה קודמת הוא שב לבצע עבירות.

מחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בעניינו עולה כי הנאשם היה מאושפז בעבר מספר פעמים על רקע בעיותיו הנפשיות ואף מטופל באופן תרופתי בשל כך. בעברו מספר רב של ניסונות אבדניים וכן נקבע כי במהלך מעצרו זה, חלה החמרה במצבו. יחד עם זאת, הוא קיבל טיפול שהיטיב במידת מה את מצבו וכן נקבע כי הינו כשיר לעמוד לדין ומבין את מצבו ואת ההליך בו הוא נתון כעת.

ביני לביני ועד למתן גזר הדין והקראתו, הורע מצבו של הנאשם בשהותו בכלא מבחינת מצבו הנפשי והוא נזקק לטיפול תרופתי ממשי.

העבירה בה הורשע הנאשם פסולה מכל וכל.

יש בעבירה מעין זו מסוכנות לציבור וראוי לגנותה ולהוקיעה. במיוחד אמורים הדברים משהיא מבוצעת בפני נערות צעירות ברחובה של עיר.

הנאשם חדל ממעשיו רק בשל הגעתה של ניידת המשטרה למקום וטרם לכן, עשה את מעשיו הפסולים נוכח פני הנערות ואף התקרב לעברן.

יש מקום להחמיר במקרים מעין אלה כפי שפורט לעיל ובמיוחד אמרוים הדברים בעניינו של הנאשם, אשר עברו הפלילי המכביד אך מוסיף ומעצים את מסוכנותו.

יחד עם זאת שקלתי את מצבו הנפשי והבריאותי של הנאשם ואת הצורך בשיקומו.

עד כה לא טופל הנאשם במסגרות טיפוליות מתאימות למצבו ואני תקוה, כי עתה עם שחרורו ממאסר, תרתם משפחתו, כפי שאף מסרה אמו בבית המשפט – כי כך ייעשה.

אני גוזרת על הנאשם עונש של שבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל שמניינם מיום מעצרו 5/9/09 וכן ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה את העבירה בה הורשע.