מדינת ישראל נ' שואהנה(עציר)

החלטה

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

1.נגד המשיב הוגש בבית משפט זה כתב אישום המייחס לו עבירות של: כניסה והתפרצות למקום מגורים – עבירה בניגוד לסעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. גניבה – עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין. היזק בזדון – עבירה בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין.

2.על פי הנטען בכתב האישום, ביום 22.12.10 בין השעה 14:30 לבין השעה 20:45, התפרץ המשיב לבית בסכנין, המשמש למגוריו של איוב חורי( להלן:"המתלונן") ובני משפחתו, בכך שנכנס אל הבית דרך חלון המטבח, לאחר שהרים את התריס, פתח את חלון ההזזה בכח, שבר את שמשת החלון וזאת בכוונה לבצע גניבה.

בהמשך, ובאותן הנסיבות, גנב המשיב מתוך הבית תכשיטים בשווי כ – 20.000 ₪, צרור מפתחות, תיק עבודה שהכיל מסמכים סודיים, ארנק שהכיל מסמכים וסכום מזומן של כ – 400 ₪(להלן:"הרכוש").

במעשיו המתוארים לעיל, התפרץ המשיב למקום המשמש מגורי אדם בכוונה לבצע גניבה. כן נטל ונשא המשיב את הרכוש הניטל להגנב, בלי הסכמת בעליו, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול אותו מבעליו שלילת קבע. כן הרס המשיב נכס או פגע בו במזיד ושלא כדין.

3.בד בבד, עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו -1996 (להלן:"חוק המעצרים").

4.בבקשה למעצר עד תום ההליכים פירטה ב"כ המאשימה את הנימוקים המצדיקים את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים:

א.הודעות המתלונן ובת זוגתו המפרטים את ההתפרצות לביתם, הרכוש שנגנב וכן

הנזק שנגרם לחלון.

ב.חוות דעת בנוגע לטביעת ד.נ.א של המשיב שנתפסו בדירה.

ג.דו"חות של שוטר שביקר בבית וכן דו"חות של טנאי מז"פ בנוגע לנזק שנגרם לחלון

והמצאות טביעת הד.נ.א של המשיב.

ד.הודעת המשיב המכחיש את המיוחס לו, ללא הסבר המניח את הדעת לגבי המצאות טביעת הד.נ.א שלו בדירה.

ה.למשיב הרשעות קודמות בעבירות רכוש, לרבות עבירה של קבלת נכס שהושג בפשע, פירוק חלקים מרכב, וכן עבירות של הפרעה לשוטר ועבירות תעבורתיות.

המאשימה ציינה, כי למשיב אין כל הסבר הגיוני להמצאות דנ"א בדירה.

עוד ציינה, כי לאור העבירה, נסיבות ביצועה והתחכום בו בוצעה העבירה, שחרורו של המשיב יהווה סיכון ברור ומוחשי לבטחון הציבור ורכושו.

5.הסניגור המלומד טען כי לא מתקיימת עילה המקימה עילת מעצר עד תום ההליכים, מאחר ומדובר בעבירת רכוש, ובכדי שעבירה זו תקים עילה למעצר עד תום ההליכים, העבירה צריכה להתבצע על ידי מספר אנשים המתארגנים יחדיו לביצוע העבירה, העבירות צריכות להתבצע בהיקף נרחב, תוך שימוש באמצעים מתוחכמים הפוגעים בשלום הציבור וגורמים נזק.

הסנגור המלומד טען כי במקרה דנן לא מתקיימים התנאים לעיל, הרכוש לא נמצא בביתו של המשיב.

עוד טען,כי בעשר שנים האחרונות אין למשיב עבירות רכוש או הרשעות, הדבר מלמד לטענתו שלא מדובר בעבריין סידרתי.