מדינת ישראל נ' שהין(עציר)

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן בשנית, עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין וזאת על פי הודאתו.

ניתנה והודעה היום ד' אב תש"ע, 15/07/2010 במעמד הנוכחים.

זהבה בוסתן, שופטת

גזר דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום האוחז שני אישומים. האישום הראשון ייחס לו עבירה של נסיון וחבלה בכוונה מחמירה ואילו האישום השני יחס לו עבירות של נסיון לחבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה בצוותא חדא ועבירות בנשק.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון שכלל תיקון נרחב בכתב האישום, על ידי מחיקתו של האישום הראשון ותיקונו של האישום השני, כך שנותרה ממנו עבירה של נשיאת נשק בלבד. בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית הודה הנאשם והורשע על פי הודאתו.

הצדדים הודיעו לביהמ"ש כי התיקון בכתב האישום נבע משיקולים ראייתיים שפורטו על ידם.

הצדדים הגיעו להסדר גם לענין העונש והם מבקשים ממני להטיל על הנאשם עונש מאסר של 14 חודשים ומאסר על תנאי.

על פי עובדות כתבה אישום המתוקן, קיים סכסוך בין משפחת הנאשם למשפחת אל מרבוע. ביום 30/11/09 נסעו שניים מבני משפחת אל מרבוע ברכב, כאשר הנאשם נוסע ברכב אחר. משהבחין הנאשם בבני משפחת אל מרבוע, חסם את נתיב נסיעתם ויצא מרכבו כשהוא נושא נשק. בני משפחת אל מרבוע נמלטו והנאשם שב לרכבו ודלק אחריהם עד שהגיעו לתחנת המשטרה ובנקודה זו עזבם הנאשם והמשיך בנסיעתו.

בשיקולי הענישה לחומרה מנתה התביעה את התעוזה של נשיאת נשק בעיבורה של עיר, באמצע היום את העובדה שמדובר בנשק שאין לדעת את מקורו, את שכיחותן של עבירות הנשק ואת העובדה שנשק עשוי להגיע לידיים עויינות. עוד ציינה התביעה את עברו הפלילי של הנאשם שכולל עבירה אחת מתחום אחר (עבירת גניבה).

לצד הקולא מנתה התביעה את החסכון הניכר בזמן והתייתרות הצורך בהעדת עדים וכן את העובדה שהודאתו שלה נאשם לא הביאה לליבוי נוסף של הסכסוך.

ב"כ הנאשם הוסיפה מצידה כי בעקבות הארוע נשוא כתב האישום, עזבה משפחת הנאשם את איזור רמלה-לוד ועברה להתגורר במקום אחר.

בנסיבות אלה, שיקולי הענישה הם ראויים והענישה היא ענישה הולמת ואני מאמצת את ההסדר.

לאור זאת אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר של 14 חודשים שיימנו מיום 1/12/2009.

2.מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים שלא יעבור תוך 24 חודש מיום שחרורו עבירה של אלימות כנגד הגוף או עבירות בנשק.

3.מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים שלא יעבור תוך 24 חודש מיום שחרורו עבירה של איומים.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ד' אב תש"ע, 15/07/2010 במעמד הנוכחים.

זהבה בוסתן, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: