מדינת ישראל נ' שהואן

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 1.8.12, נהג הנאשם במונית מסוג סקודה שמספרה 17-076-25, ברח' שטרית בקרית חיים, והגיע לצומת עם רח' הגדוד העברי. באותה עת, במקום הנ"ל בכיוון הנגדי, ממול ולקראת הנאשם נסע קטנוע מסוג קואנג יאנג שמספרו 91-503-67, נהוג בידי קוצוק אילן, אשר נכנס לצומת.

הנאשם נהג רכבו ברשלנות בכך שלא נתן זכות קדימה לרכב הבא ממול, החל בפניה שמאלה לרח' הגדוד העברי, חסם דרכו של רוכב הקטנוע וכלי הרכב התנגשו.

כתוצאה מהתאונה נחבל בגופו חבלה של ממש רוכב הקטנוע, ונגרמו נזקים לכלי הרכב המעורבים.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען שעמד ולא היה בתנועה בפניה שמאלה.

דיון והכרעה:

השאלה העיקרית שבמחלוקת והיא העומדת במוקד הכרעת דין זו היא, האם הנאשם עמד עם המונית בנתיב נסיעתו כשבכוונתו לפנות שמאלה ואז הקטנוע הגיע לצומת סטה מנתיב נסיעתו אל תוך נתיב נסיעת המונית ופגע בה בעודה עומדת ומבקשת לפנות שמאלה, כטענת ההגנה, או שמא, הנאשם שנהג במונית שביקשה לפנות שמאלה, נכנס לנתיב נסיעתו של האופנוע, חסם את דרכו וגרם לתאונה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ובחנתי את חומר הראיות הנני קובע על פי חומר הראיות שבפניי כממצא עובדתי שהנאשם היה תוך כדי פניה שמאלה עם המונית ברח' שטרית בקרית חיים, לרח' הגדוד העברי, במגמה לפנות שמאלה, נכנס לתוך הנתיב הנגדי בו נסע הקטנוע, גלש, חסם את דרכו, וגרם לתאונה נשוא כתב האישום.

להלן אנמק את מסקנתי זו.

גרסתו הראשונית של הנאשם, בהודעה שנגבתה ממנו על ידי המשטרה בתאריך 13.8.2012, היתה שהוא נסע ברח' שטרית, הגיע לצומת עם רח' הגדוד העברי, ביקש לפנות שמאלה לגדוד העברי. לדבריו, היה בעצירה מוחלטת, הבחין ברוכב קטנוע מגיע מהכיוון הנגדי, במהירות, רוכב הקטנוע רצה לעקוף רכב שפנה ימינה לגדוד העברי, עקף אותו משמאל, ואז התנגש בחזית המונית.

ביום 17.9.2012, בשעה 20:30, ערך בוחן התנועה נאדי מאזריב, "ביקור במקום" יחד עם הנאשם, במסגרתו הנאשם הצביע על מקום עמידתו בעת התאונה, ובאותו מעמד נגבתה ממנו הודעה נוספת (ת/2). הבוחן צילם תמונות בהן הנאשם עומד עם המונית תוך הצבעה על מקום רכבו בזמן התאונה. הבוחן מדד גלישה של 0.6 מטר מצד המונית לנתיב הנגדי (ראה ת/7). בנוסף, ערך הבוחן סקיצה (ת/6), כשבסקיצה נערך התרשים המחשה של הצומת הכולל את תיאורה של המונית ומיקומה בצומת בעת קרות התאונה, לרבות גלישתה הנ"ל, אל תוך הנתיב הנגדי. באותו מעמד, לאחר שהבוחן הקריא לנאשם את הודעתו הקודמת, שאל אותו אם יש לו מה לשנות או להוסיף על דבריו, הנאשם השיב בשלילה. בהמשך החקירה הבהיר, כי הצביע לבוחן על המקום בו עמד בזמן התאונה, והמקום עליו הצביע, הוא המקום המדוייק בו עמד עם המונית עבור לקרות התאונה. כאשר נשאל ע"י הבוחן: "כמה חרגת לנתיב הנגדי", השיב: "רק פינה קדמית שמאלית חרגה קצת", ואז תיאר כיצד פגע בו רוכב הקטנוע. כאשר נשאל מדוע לא עצר בנתיב נסיעתו טרם שפנה וחרג לתוך הנתיב, אם הבחין בתנועה, שהרי נתיב נסיעתו היה לפני מעבר חציה, טען כי אין מקום עצירה שם, ואם היה עוצר היה חוסם את התנועה אחריו, וכך אמר: "אם הייתי עוצר שם, הייתי חוסם את התנועה אחרי, ולכן התקדמתי לפנים לערך למרכז הצומת, תוך סטיה לשמאל כדי לאפשר לרכבים לעבור מימיני ישר".

יצוין, כי הבוחן ערך עם הנאשם הצבעה במקום התאונה, היכן עמד ומהיכן פנה שמאלה. הצבעה זו תועדה בתמונות שהוגשו לביהמ"ש ובדוח וסקיצה שערך הבוחן (ת/5). הבוחן מציין בת/5, כי בכיוון נסיעתו של הנאשם שדה הראיה של 100 מטר מדוד, ניתן להבחין היטב בתנועה המגיעה.

בסקיצה ותרשים תאונת דרכים, שערך הבוחן, מדד הבוחן את רוחב הנתיבים וציין את מסלול נסיעתה של המונית מרח' שטרית שמאלה לרח' הגדוד העברי, וכן את מסלול נסיעתו של הקטנוע.

בעדותו בביהמ"ש הבהיר הבוחן, בניגוד לטענות שהעלה נגדו הנאשם, כי ערך את ההצבעה בדיוק כפי שהנאשם תיאר בפניו את הדברים. דבריו, אלה של הבוחן מתיישבים היטב עם גרסתו של הנאשם בהודעה שנגבתה ממנו במקום ההצבעה, שם מסר, בפני הבוחן, שאכן ביקש לפנות שמאלה וחרג לתוך הנתיב הנגדי. לדבריו, חרג רק במקצת ומיד לאחר מכן קרתה התאונה.

הבוחן הוסיף בדוח שערך את קיומו של שדה ראיה 100 מ' מדוד, שנבדק תוך כדי נסיעה בניידת סקודה, היינו רכב דומה למונית של הנאשם, ללמדך כי שדה הראיה שעמד לרשותו של הנאשם היה רב, ואיפשר לו להבחין היטב ברוכב הקטנוע מבעוד מועד כשהוא מגיע בנסיעה.

רוכב הקטנוע, סיפר שרכב על הקטנוע ברח' שטרית, לדבריו נסע במהירות של 40 קמ"ש. ביקש לפנות לרח' הגדוד העברי ואז נפגע עם חזית צד שמאל של המונית. הוא הבהיר שהמונית היתה במרחק של 5 מ' בערך, ממנו, בעת שהחל לבצע את הפניה. בעדותו בביהמ"ש חזר והדגיש את הדברים תוך שהוא מציין שהמונית הפתיעה אותו וחסמה את נתיב נסיעתו, הוא לא הספיק לבלום, פגע בה ונפל לכביש. רוכב הקטנוע הדגיש כי המונית היתה בנתיב נסיעתו כשפגעה בו. הוא ציין כי כשארעה ההתנגשות, המונית לא היתה בנסיעה אך חסמה את נתיב נסיעתו וכך אמר: "כשנכנסתי בו הוא לא היה בנסיעה, הוא עמד בנתיב שלי הימני, הנתיב שלו זה השמאלי, הוא היה במגמה לפנות שמאלה בזווית, לתוך הנתיב שלי, והוא חסם את דרכי. פגעתי בו עם חזית הקטנוע" (עמ' 5 שורות 10-16 לפרוטוקול). על דברים אלה חזר גם בחקירה נגדית, תוך שהוא שולל את טענות הנאשם כאילו המונית עמדה ישר בנתיב נסיעה, ומדגיש שהמונית היתה באלכסון בזוית פניה שמאלה באמצע הצומת, על חלק מנתיב נסיעת הקטנוע. לדבריו הבחין במונית כשהגיע לאי התנועה בנתיב שלו, שזה בערך 3 מטרים ממקום התאונה – כך כלשונו (עמ' 6 שורות 13ו-14). כשנשאל מדוע במשטרה אמר שהמרחק היה כ- 5 מטרים, הבהיר שמדובר בהערכה שלו (עמ' 6 שורות 20-21).

זכורה לי היטב עדותו של רוכב הקטנוע, האופן בו העיד, והצורה בה מסר את עדותו. התרשמתי כי מדובר בעדות המשקפת נכונה את התרחשות האירוע. אני נותן אמון מלא בדבריו של רוכב הקטנוע, דבריו היו ממוקדים, עדותו היתה קולחת, הוא לא הפריז בהצגת הדברים, כאשר נשאל על הבדלי המרחקים הבהיר בפשטות, כי מדובר בהערכת מרחק. בהקשר זה אעיר, כי לא מצאתי שיש הבדל ניכר בין גרסתו במשטרה לבין גרסתו בביהמ"ש. העד נשאל והשיב לכל נקודה ונקודה באירוע וכאמור, ככל שהעיד, מצאתי את דבריו מהימנים יותר.

עיגון נוסף לאמון בדברי העד, מצאתי בעדותו של השוטר, הסייר עוזי סלע, שהגיע למקום האירוע בשעה 20:39, ומצא את כלי הרכב בצד הכביש לאחר שהוזזו ממקום התאונה טרם שהגיע. השוטר ערך תחקור ראשוני לצדדים המעורבים ושמע מנהג הקטנוע את גרסתו הספונטנית המיידית, ולפיה נהג המונית חסם את דרכו בכביש וגרם לתאונה, תוך שהקטנוע פוגע בחזית קדמית שמאלית של המונית, ואילו הנאשם הבהיר כי ביקש לפנות שמאלה, אם כי טען שהוא עדיין היה בנתיב שלו.

תמונת הנזקים ברכבים המעורבים אף היא מחזקת את גרסתו של רוכב הקטנוע. במונית נזק בפגוש הקדמי בצד השמאלי, שפשוף לוחית זיהוי עד הפינה השמאלית, כמו כן נזק בפנס קדמי שמאלי. בקטנוע, חזית הקטנוע עקומה, מראה שמאלית שבורה, הגה עקום, מערכת התנעה לא תקינה ופלסטיקים משני צידי הקטנוע ניזוקו (ראה ת/12). יצוין, כי כאשר בוחן התנועה התבקש להתייחס לנזק שנגרם למונית, ולחוות את דעתו, באם הרכב עמד ישר בנתיב נסיעתו או היה בסטיה על מנת לפנות שמאלה, הבהיר הבוחן כי הנזק בחזית המונית מתחיל בפנס קדמי שמאלי לכיוון דופן שמאל, דבר המלמד על כך שהרכב היה באלכסון. עוד הדגיש כי אם המונית היתה עומדת, הנזק היה מתבטא בצורה אחרת, והיה אמור להשתקף בנזק של חזית המונית תוך כדי פגיעה בחזית הקטנוע. היינו צריכים לראות מעיכה בכיוון מכסה המנוע. רוכב הקטנוע, באופן הגיוני, היה סוטה במצב כזה שמאלה, כשהמונית עומדת ישר והיה פוגע בחזית המונית, והנזק היה ממשיך עם התנועה לכיוון ימין של המונית. בנוסף, ציין כי לפני הצומת יש שטח הפרדה בנוי שהוא גבוה, לכן לא יכול להיות מצב שהמונית עמדה במקביל לשטח ההפרדה, אחרת הקטנוע היה צריך לעלות על שטח ההפרדה (עמ' 2 לפרוטוקול).

שילוב של העדויות שנשמעו, לרבות חוות דעתו המקצועית של הבוחן בעניין הנזקים, מלמדת באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים, שהמונית היתה בהטיה שמאלה בעת קרות התאונה, תוך כדי גלישה לתוך הצומת כשהפינה השמאלית הקדמית של המונית חורגת לתוך הנתיב הנגדי בשיעור של לפחות 0.6 מ', וחוסמת את דרכו של רוכב הקטנוע שהגיע בנסיעה ישר בנתיב הנגדי.