מדינת ישראל נ' שגב

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה הודעת קנס בגין כניסה לצומת, כאשר לא היה ביכולתו להמשיך בנסיעה ללא הפרעה, עבירה לפי תקנה 65 לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.

הנאשם בחר שלא לשלם את הקנס, וביקש כי עניינו יובא בפני בית המשפט, שכן הוא כופר באשמתו.

בישיבת ההקראה, שהתקיימה ביום 11.5.11, השיבה ב"כ הנאשם לאשמה כדלהלן: "אני כופרת. כאשר הנאשם נכנס לצומת, הצומת היה פנוי. הוא נאלץ להיעצר, כי בסוף הצומת רכב לפניו נאלץ לעצור עקב הולכי רגל שקפצו לכביש."

ביום 19.12.11 נשמעו הראיות בתיק.

להוכחת האשמה, המיוחסת לנאשם, העידה התביעה את רס"ב סרחאן סרחאן, אשר ערך את הדו"ח, שהוגש, סומן ת/1, ושימש כעדותו הראשית.

העד ערך תרשים מפורט, המתאר מצב התנועה בדרך, מיקומו, מיקום מכונית הנאשם ואופן ביצוע העבירה. ת/2.

מהדו"ח, כמו גם מעדותו בפני, עולות העובדות הבאות:

ביום 4.10.10 בשעה 12:20 או בסמוך לכך, שעה שעד התביעה נהג בניידת משטרה, במסגרת מילוי תפקידו באכיפת הציות לחוקי התנועה, ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן ממערב למזרח, והמתין ברמזור אדום בצומת הרחובות ז'בוטינסקי - ביאליק , בנתיב הימני אחרי אוטובוס של חברת "דן", הבחין בנאשם, הנוהג ברחוב ז'בוטינסקי ממזרח למערב, ומבצע פנייה שמאלה לרחוב ביאליק. הנאשם נעצר באמצע הצומת, והפריע לתנועה.

שעה שהרמזור בכיוון נסיעת ניידת המשטרה התחלף לירוק, האוטובוס, שעמד לפני הניידת, לא יכול היה לנסוע, בשל חסימת הצומת ע"י הנאשם. עד התביעה הורה לנאשם לעצור בצד. העד שמר על קשר עין רצוף עם מכונית הנאשם. העד רשם מפי הנאשם הדברים הבאים: "לא יכולתי להמשיך, כי רכב נעצר לפני".

הנאשם העיד להגנתו. הוא עמד בצומת המדוברת וכאשר הרמזור התחלף לאור ירוק, שדה הראייה היה פנוי, שתי מכוניות, שהיו לפניו החלו בנסיעה. הוא ראה שהדרך פנויה, ונסע אחריהן. תוך כדי ביצוע הפנייה שמאלה לרחוב ביאליק, הולך רגל עבר לפתע במעבר החצייה, והמכונית שהייתה לפני מכוניתו נעמדה, והוא אחריה. הוא חסם הצומת בשל הולך הרגל במעבר החצייה.

האוטובוס והרכבים שהגיעו ממול למכונית הנאשם חסמו את שדה הראייה של השוטר.

הנאשם מודה בכך שמצא עצמו חוסם הצומת. הנאשם ערך תרשים, נ/1, בו הוא נראה בבירור, כשהוא חוסם הצומת.

ב"כ הנאשם אמרה: "אני מסכימה, שהאוטובוס לא יכול היה לנסוע בגלל רכב הנאשם". (עמ' 4. שורה 2).

אין מחלוקת בדבר העובדות. השאלה השנוייה במחלוקת, הינה, מתי אמור נהג להיכנס לצומת.

התביעה סבורה, כי נהג רשאי להיכנס אך ורק לצומת פנוי. ההגנה סבורה, שרכב בתנועה אינו מהווה הפרעה.

תקנה 65 לתקנות התעבורה, קובעת: "לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל, אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש

כאמור".

אחריות קפידה

העבירה המיוחסת לנאשם הינה עבירה של אחריות קפידה. בעבירות אלו יוצאת התביעה ידי חובת ההוכחה הנדרשת להרשעה, בהוכחת היסוד העובדתי שבעבירה.