מדינת ישראל נ' שבצוב(עציר)

החלטה

הדיון להיום נקבע לצורך קבלת תסקיר מעצר לאחר שבית המשפט מפי כב' השופטת נחמן בדיון שהתקיים בענינו של המשיב ביום 20/02/11, קבע קיומן של ראיות לכאורה למיוחס למשיב בכתב האישום ועילת מעצר.

בית המשפט סבר כי בנסיבות הענין, על אף עברו של המשיב והמאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו, ובהתחשב בגילו הצעיר ובכמות הסם כמו גם בסוג הסם, יש מקום לבחון אפשרות שחרורו בחלופה באמצעות תסקיר.

לדיון היום הוגש תסקיר מעצר מפורט בענינו של המשיב המבוסס על שיחה עם המשיב ומידע נרחב ששירות המבחן קיבל משירות המבחן לנוער להם מוכר המשי מאבחונים קודמים.

כמו כן נפגש שירות המבחן עם בני משפחתו של המשיב.

שירות המבחן מתאר בהרחבה את מצבו של המשיב, הקשיים אותם חווה עם עלייתו ארצה, הקושי שלו להשתלב במסגרות תומכות, השימוש בסמים ומעורבות בפלילים אכן מתקופת היותו נער.

שירות המבחן מתרשם מהמשיב כמי שמתנהל באופן חסר יציבות, אוחז בעמדות אנטי חברתיות כשבשנים האחרונות השימוש בסם הפך אינטנסיבי והמעורבות בקשרים השולים המתלווים לעולם הסמים, העמיקה.

שירות המבחן מציין כי המשיב חווה את השימוש בסם כמרגיע. מחזיק בעמדות מתירניות באשר לצריכת הסם, ואינו תופס עצמו כסובל מבעיה או מתלות בסם.

שירות המבחן מתרשם כי המשיב נתון בסיכון ממשי להמשך הדרדרות וסיכון מעורבות פלילית חוזרת.

להערכת שירות המבחן המשיב זקוק למסגרת טיפולית אינטנסיבית כדוגמת קהילה טיפולית, במסלול המיועד למכורים לחשיש.

גם בשיחה עם בני המשיב ביקשו האחרים את סיוע הרשויות הטיפוליות בשילובו של המשיב בהליך טיפולי ארוך טווח.

שירות המבחן יצר קשר עם גורמי הטיפול בקהילת הדרך ותיאם למשיב ראיון קבלה ליום 27/03 וממליץ לאפשר יציאה לראיון ולבדיקות רפואיות בליווי הסב והסבתא במידה והמשיב יביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי במעמד הדיון.

ב"כ המשיב עתרה לאמץ המלצות התסקיר וטענה כי המשיב ערך חשבון נפש מאז המפגש עם שירות המבחן ומביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי.

לדבריה יש חשיבות יתרה בשילובו של המשיב בהליך ארוך טווח, ויש להעדיפו על פני שחרורו בחלופה ביתית, כן לצידו ערך מוסף בדמות הליך טיפולי לצד היות הקהילה חלופת מעצר הרמטית.

ב"כ המבקשת מתנגד לבחינת אפשרות שחוררו של המשיב בחלופה, ועותר למעצרו עד תום ההליכים.

ב"כ המבקשת מפנה את בית המשפט להלכה כי מקומו של הליך הגמילה, באופן רגיל, אינו בשלב המעצר עד תום ההליכים והוא שמור לדיון בתיק העיקרי ולאחר שהנאשם מודה ומורשע.

לדבריו המשיב אף אינו עומד באף אחד מן החריגים שהוכרו בפסיקה, המאפשרים סטייה מן הכלל באופן שלא החל בהליך טיפולי טרם מעצרו ונוכח הגישה אותה מגלה בכל הנוגע לשאלת התמכרותו אף סיכויי הטיפול אינם גבוהים.

ב"כ המבקשת סבור כי התמונה המצטיירת הינה כי עסקינן במשיב המבקש בעת הזו להשתלב בהליך גמילה על מנת להתחמק ממעצרו ואינו מונע מרצון כן ואמיתי.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתסקיר המעצר, שותפה אני להערכת ב"כ המבקשת כי בעת הזו המשיב אינו מביע רצון אמיתי וכן לערוך שינוי באורחות חייו.

המשיב אף נשאל על ידי במעמד הדיון מהי עמדתו ובאופן סתמי מסר כי מעוניין להשתלב בטיפול אף על פי שאינו יודע מה משמעות הטיפול ועד כמה הוא אכן זקוק לו.