מדינת ישראל נ' שאפעי(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת על חוק הכניסה לישראל.

המשיב מודה בקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. יחד עם זאת מבקש הוא לשחררו לחלופה הכוללת ערבות צד ג' והפקדה כספית, באשר סבור הוא כי יש באלה כדי ליתן מענה לחשש מפני הימלטות מאימת הדין אשר מסכים הוא כי קיים במקרה זה.

המבקשת מתנגדת מהטעמים שפורטו בבקשה ובדברי ב"כ.

עיינתי בכתב האישום ובבקשה, שמעתי את ב"כ הצדדים ואת הערב צד ג' אשר הוצע מטעמו של המשיב.

על יסוד כל אלה- אין בחלופה שהוצעה כדי ליתן מענה לחשש הממשי מפני המלטות המשיב מאימת הדין.

מדובר במשיב אשר אך ביום 17.5.09 נדון למאסר על תנאי בין חודשיים למשך שנה לבל יעבור על עבירה זהה. זאת, בנוסף להתחייבות כספית שהוטלה עליו. אך יבש הדיו מעל פקודת השחרור והמשיב חזר ונכנס לשטח מדינת ישראל, ללא אישור שהייה, בידעו כי הדבר אסור ולמרות חרב מאסר מותנה המרחף מעל ראשו.

בכך לא היה כדי להרתיעו ובמעשיו- הוכיח כי אין עליו את מורה החוק, וכי החלטות בימ"ש בעניינו הן כקליפת השום בעיניו.

נשאלת השאלה האם בערבויות שהוצעו יש כדי להבטיח כי יתייצב למשפטו בתיק הנוכחי, בפרט כשעונש מאסר על תנאי עומד ותלוי כנגדו כאמור. לטעמי -התשובה לכך שלילית.

למעלה מן הדרוש- אתייחס לזהותו של מי שהוצע כערב למשיב. מבלי להקל ראש ברצון הטוב שהפגין הנ"ל כדי לסייע למשיב, הרי שמדובר בהיכרות שטחית בין השניים, התרשמתי כי אין לערב כל סמכות על המשיב או קשר ממשי אליו, הוא בקושי מכירו, ודבריו כי "יסע להביא אותו" מהשטחים נשמעו באוזניי מהשפה אל החוץ.

לא רק זו אף זו באותה נשימה הצהיר המפקח כי "אני גם אומר שהוא לא יכנס לשטחי מדינת ישראל".

את זה בדיוק נועד ההליך שבפניי למנוע, שהרי החשש הוא כי המשיב, לאחר שביצע עבירה חוזרת, ייצא לביתו ולא ישוב כדי ליתן את הדין על מעשיו.

איני סבורה כי מתן ערבות צד ג' ו-או הפקדה כספית, יכולים ליתן מענה בכל מקרה ומקרה.

שהרי-אין קונים חירות ומשפט בכסף.

מי שמפר את החוק נדרש לשלם על מעשיו, ככל שיורשע ומתן אפשרות להתחמק מאימת הדין, כאשר הצפיות הסבירה הנה כי לא יחזור להליך בעניינו, כמוה כמתן הכשר להתחמקות מהליכי משפט תמורת ממון.

בשולי הדברים, אך לא כענין שולי, ראיתי לציין כי בעבירות מסוג זה- עשויה להתקיים כאורה גם עילת מסוכנות אינהרנטית, לשלום הציבור. הצדדים לא התייחסו לכך ואף לא היה בכך צורך, עם זאת, לצורך המסקנה אליה הגעתי.

אשר על כן, הואיל ומצאתי שאין בסוג החלופה שהוצעה מענה כלשהו לחשש הממשי, בעניינו של המשיב, מפני המלטות מאימת הדין המרחפת מעל ראשו, אין לי אלא להורות על מעצרו עד תום ההליכים בתיק העיקרי.

אזכיר לצדדים כי התיק העיקרי קבוע להקראה ליום 18.2.10 .

יש לאפשר למשיב 7 שיחות טלפון, לבקשתו.

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תש"ע, 07/01/2010 במעמד הנוכחים.