מדינת ישראל נ' שאלתיאל

בפני

השופטת מרים קסלסי

הכרעת דין

האישום

הנאשם הואשם בכך שביום 14/3/10 בשעה 8:00 לערך נהג ברכבו מבלי שנתן זכות קדימה לרכב המעורב, בו נהגה הגב' זכאים עליזה. כתוצאה מכך נגרמה תאונת דרכים.

הנאשם הואשם באי מתן זכות קדימה – עבירה על תקנה64(ג) לתקנות התעבורה, גרימת תאונה – עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה ונהיגה ברשלנות – עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

תשובת הנאשם

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום . טענתו בתמצית הינה שעצר בקו הצומת, החל חציית הצומת ואילו הנהגת המעורבת שנסעה במהירות גבוהה, כששדה הראיה בכיוון נסיעתו מוגבל התנגשה ברכבו ועל כן התאונה מבחינתו הינה בלתי נמנעת.

אין מחלוקת כי בכיוון נסיעתו של הנאשם מוצב תמרור ב-36 (האט ותן זכות קדימה) כמתואר בתמונות (ת/4). בוחן התנועה לא בדק הזירה מיד לאחר קרות התאונה, כי אם ניתח הממצאים ובדק הצומת חודשים מאוחר יותר (זהו "תיק משרד" כהגדרתו, למרות שמשטרה כן הגיעה למקום, כפי שנראה בתמונות).

ניתוח העדויות והראיות

ביום 25/1/12 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה העידו עדים והוצגו ראיות כמפורט להלן:

מטעם המאשימה

העידו שני בוחני תנועה והנהגת המעורבת:

ע.ת/1 - רס"ב שריקי מיכאל, אשר רשם בכתב ידו על גבי דו"ח פעולה את שיחת הטלפון עם "המודיע", שנערכה 7חודשים לאחר קרות התאונה. המודיע – מאיר, בעל חנות באיזור לא זכר שהתקשר אולם לדבריו "תמיד יש תאונות בצומת והוא לא מתקשר אף פעם למשטרה".(ת/1). עוד העיד העד כי שלח לצומת בוחן חניך ובוחן נוסף בשם אודי ונטורה ולאחר בדיקתם את שדה הראיה המליץ להעמיד לדין את הנאשם, אולם להמלצתו זו אין זכר בכתובים כי אם בתרשומת לא פורמאלית בתיק המשטרה.

ע.ת/2 – רס"מ אודי ונטורה (להלן: "הבוחן") אשר באמצעותו הוגשו המסמכים הבאים: סקיצה, דו"ח בוחן, לוח תצלומים (ת/2-ת/4 בהתאמה). עפ"י עדותו, "על הנאשם היה לודא מקו הצומת ואף מקו אי התנועה שהכביש פנוי...חובת הנהג כשהוא מגיע לצומת לתת דעתו לתנועה החוצה גם מימין וגם משמאל, ברגע שהוא מגיע לקו אי התנועה צריך לוודא שאין תנועה מצד ימין שמשם הגיע רכב המעורב. הוא היה בנסיעה רצופה לא בעצירה כתוב זה בעדויות" (פרו' עמ' 4 ש' 12-20).

"בצומת הזה על רכב הנאשם להגיע לקו הצומת שבין איי התנועה ולוודא בשנית את שדה הראיה מימין משום ששדה הראיה מוגבל בשל העקומה מצד יין. ברגע שהוא לא עושה זאת זה ההצבעה על הרשלנות, הוא היה צריך לתת את הדעת לכיוון ימין...אם הייתי מוצא ששדה הראיה מאוד מוגבל ולא מאפשר זמן פינוי של הצומת לא הייתי ממליץ להעמיד לדין". (עמ' 5 ש' 10-16).

"ברגע שהוא עושה זאת מקו הצומת זה לא נותן כלום. יש לו חובה לבדוק את שדה הראיה לכל אורך זמן חציית הצומת. אני מצפה ממנו שברגע שהוא מגיע לקו איי התנועה שם הוא צריך לבדוק את שדה ראיה מצד ימין.

ש. הוא חייב לעצור כשהוא מגיע לאי התנועה?

ת. אין פה חייב, זה התנאים של הצומת. יש שדה ראיה מוגבל, יש תמרור של תן זכות קדימה, אתה צריך להחליט באיזו דרך לתת זכות קדימה, האם לעצור, האם להזיז את הראש יותר קדימה".

(פרו' עמ' 5 ש' 20-26).