מדינת ישראל נ' שאהין(עציר)

החלטה

1.זוהי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן : "חוק המעצרים").

2.כנגד המשיב, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 [להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"], החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, והחזקת חצרים לעישון או הכנת סמים, עבירה לפי סעיף 9(א) לפקודת הסמים המסוכנים.

3.על פי כתב האישום, בתאריך 25.01.2010 בסמוך לשעה 20:50, לאחר שיחת פלאפון בין סאלם מוחמד [להלן: "סאלם"] למשיב, הגיע סאלם אל ביתו של המשיב, שם ירד המשיב אל חדר המדרגות ופגש בסאלם. במעמד האמור ולאחר שסאלם העביר לידי המשיב סך 100 ש"ח, מסר לו המשיב סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 5.4507 גרם נטו.

בהמשך לאמור לעיל נמצא המשיב מחזיק בביתו מעל המקרר ובמכנס שהיה באותה עת בדירה, בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 122.9 גרם נטו, זאת שלא לשימושו העצמי.

במעמד האמור לעיל החזיק הנאשם בדירה האמורה כחצרים אשר שימשו לסחר בסם.

4.ב"כ המשיב טוען להיעדר ראיות לכאורה והעלה שורת טענות ובהן כי עולה השאלה האם מישהו רוצה להפליל את המשיב. לטענתו הכתובת שמסר הקונה לשוטר זזון אינה נזכרת בהודעתו במשטרה, הוא טוען לפער זמנים בין התפיסה של הקונה בשעה 20:50 לבין החיפוש בשעה 22:20, וכי בפרק זמן זה של שעה וחצי אין זה מחוייב כי רק המשיב ואדם בשם יוסף אהרון היו בדירה (על הרלוונטיות של נקודה זו אעמוד בהמשך), וכי היו בדירה אנשים נוספים. לענין מספר הטלפון אליו חייג הקונה, אשר נטען כי הוא מספר הטלפון של המשיב, נטען כי לא הושלמה פעולת חקירה של קבלת פלט מספרי טלפון מהחברה הסלולרית, ועוד נטען כי גם אם בוצעה שיחה כאמור, הרי שהמשיב אינו שולל אותה, אך טוען כי היא לא בעניני סמים, ואומר תבדקו את תוכן השיחות. ב"כ המשיב מוסיף כי ודאי שיש על המשיב האזנת סתר אם הוא יעד מודיעיני.

ב"כ המשיב מוסיף וטוען למחדל חקירתי באי ביצוע עימות עם המשיב, וטוען שהיה צורך לעשותו גם אם הקונה סירב לכך.

עוד מוסיף ב"כ המשיב כי הגיע אדם בשם ראיד חושיה אשר טוען כי הסם שלו, והמשטרה לא טרחה לבצע בדיקת טביעות אצבע על הסם, למרות טענתו של אדם זה כי הוא נגע בסם וכי קיימת עליו טביעת אצבע שלו.

5.ב"כ המאשימה הודיע, לאחר שתם הדיון וב"כ הצדדים נקראו שוב לאולם, כי קיבל הודעה על הגעת פלט של פירוט שיחות על פי צו בית המשפט שהתבקש. הפלט הוגש בהמשך, ועולה ממנו כי בוצעה שיחה למספר הטלפון אשר נטען כי הוא של המשיב.

6.ב"כ המבקשת טוען לקיומן של ראיות לכאורה לכל העבירות המיוחסות למשיב.

7.בהליך זה שמכח סעיף 21 לחוק המעצרים, אין בית המשפט מכריע בדין אם לחייב נאשם או לזכותו, ואין להידרש לבקשה למעצר כמו שהייתה הכרעת דין. השאלה הינה קיומו של פוטנציאל הרשעתי, בראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט יוביל לראיות אשר מבססות אשמה מעל לכל ספק סביר. ראה בש"פ 6187/95, מ"י נ' סלימאן אלעביד (1995), לא פורסם, בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פד' נ (2) 133, בש"פ 825/08 מדינת ישראל נ' מוחמד דחלה פד' נב (1) 625.

8.לאחר שבחנתי את חומר החקירה באספקלריה של המבחנים האמורים באתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לכל העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום.

עיון בחומר החקירה מפריך את טענות ב"כ המשיב בדבר רצון להפליל את המשיב, ולא מצאתי בנסיבות הענין ממש בטענות בדבר מחדלי חקירה.

9.הקונה מאשר בהודעתו במשטרה כי קנה ב – 100 ש"ח סם מסוג חשיש מאדם בשם יוסף שהקונה התקשר אליו קודם לכן.

על פי דוח הפעולה של השוטר זזון, משעה 20:50, בפעילות סמים על פי מידע נסעו אחרי מונית עד בנין 680 (בנין אשר אין מחלוקת כי דירת המשיב בו). המונית נעצרה ליד הבנין, ירד ממנה אדם, נכנס לכניסה הראשונה בבנין, ירד כעבור מספר דקות נכנס למונית ונוסע.

על פי דוח הפעולה, אז נראית מונית מרצדס מגיעה, יורד ממנה אדם נוסף שזוהה מאוחר יותר בשם סאלם מוחמד, רץ מהמונית ונכנס לכניסה הראשונה וכעבור דקותיים, ירד בריצה לתוך המונית, המונית החלה ליסוע, הם עצרו את המונית, הבחור שבה נראה זורק דבר מה שנתפס והתברר כסם מסוכן מסוג חשיש. הבחור אמר שקנה את הסם מ"יוסף בבנין 680 כניסה ראשונה קומה ראשונה".

כאן המקום להבהיר כי לתמיהתו של ב"כ המשיב בדבר המעקב אחר המונית אין מקום. עיון בדוח האמור מראה שאין קשר בין המונית אחריה נעשה המעקב לבין המונית השניה. המונית שנעקבה נסעה ואז הגיעה המונית ממנה יצא הקונה, שעלה וירד כאמור.

על פי דוח הפעולה משעה 22:40, ניגשו השוטרים לכתובת האמורה, ולאחר כ – 20 דקות הגיע אדם שזוהה מאוחר יותר בשם גנאים שאדי, דפק בדלת וכאשר נפתחה נכנסו השוטרים פנימה ובדירה נכח המשיב.

על פי דוח פעולה זה, המשיב הסכים לחיפוש שבמהלכו נמצאה על המקרר במטבח פלטה עטופה בניילון החשודה כסם מסוג חשיש. המשיב נשאל למי זה שייך והשיב שזה שלו ושהוא מעשן, ועוד אמר שזה לא שלו אבל בגלל שזה היה בבית שלו אז זה שלו.