מדינת ישראל נ' רשק

החלטה

לפני ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום מיום 21.1.10 (כב' השופט רובין) לפיה שוחרר המשיב בתנאים מגבילים לרבות מעצר בית מלא בבית דודו, הפקדה כספית, חתימה על שלוש ערבויות צד ג' והתחייבות עצמית – כל אלה בגין חשד לביצוע עבירה של יידוי אבנים על שוטרים.

בפתח הדיון אתייחס לתקלות שאירעו בהילוכה של העוררת אשר גרמו לכך שהמשיב לא הגיע לדיון בערר כשהוא משוחרר אלא כשהוא עדיין עצור. כאמור בהחלטה שניתנה בשעה מוקדמת יותר היום, לא ראיתי מקום לעכב את ביצוע השחרור מעבר לעיכוב שנקבע בבית משפט השלום עד היום בשעה 11:00. העובדה כי נציג העוררת הגיע למזכירות מספר דקות לפני השעה 11:00 ועוכב כתוצאה מבעיה מזכירותית אינה מעלה ואינה מורידה. אזכיר, כי החלטת בית משפט קמא ניתנה אתמול וניתן היה להגיע עם הערר למזכירות בית המשפט בשעה מוקדמת בבוקר, כך שניתן היה לקיים גם את הדיון בערר במסגרת הגבול העליון של עיכוב הביצוע. במקום זאת, הגיע נציג העוררת בסמוך לשעה שבה פקע עיכוב הביצוע. לנוכח עומס במזכירות, שאף ניתן היה לצפותו לנוכח מערכת המחשוב החדשה הנקלטת בבית המשפט בימים אלה, נקלטה הבקשה לאחר השעה 11:00 והובאה לסל העבודה שלי עוד לאחר מכן. יתרה מכך, בהחלטה שקיבלתי בשעות הבוקר נקבע באופן מפורש כי אין מקום לעכב את הביצוע מעבר למה שקבע בית משפט השלום. דא עקא, העוררת במקום לקיים אחר החלטתי, המשיכה להחזיק את המשיב במעצר, שהוא – הלכה למעשה – מעצר שאיננו חוקי. השעה עתה 15:30 בקירוב, ואף אם אניח שהחלטתי המוקדמת התקבלה בסביבות השעה 12:00 ניתן היה להשלים את הסדרת הליכי השחרור של המשיב כך שהיה משוחרר עתה. כל זאת לא נעשה, הן משום הפרתה של ההחלטה אשר לא האריכה את עיכוב הביצוע, והן בשל סירובה של המשטרה להכין את התשתית לשחרור ולקבל את הערבים אשר ביקשו לחתום על ערבות צד ג' וכן להנפיק שובר להפקדת סכום הפקדון. איני סבורה כי מקום שניתן עיכוב ביצוע אפשר לכפות על המשטרה לבצע פעולות לקראת ביצועה של החלטת השחרור, והיא רשאית "על פי הספר" להתגדר בהחלטת עיכוב הביצוע ולסרב לא רק לשחרר את החשוד אלא גם לבצע פעולות לקראת השחרור. ואולם, באספקלריה של דיני תום הלב והתנהגות הוגנת, יש לגנות מהלך כזה ולבקר אותו.

ניתן היה לסיים את ההחלטה כבר בשלב זה, ולמעלה מן הצורך אוסיף כי אף לגופו של ענין איני סבורה כי יש מקום לקבל את הערר. החלטתו של בית משפט קמא היא מאוזנת וראויה ביותר בשים לב לחשד הכבד נגד המשיב ונסיבותיו האישיות. בית משפט קמא לא החליט לשחרר את המשיב ללא תנאי וקבע הן תנאים כספיים מכבידים והן הוראה בדבר מעצר בית שלא בבית ההורים. תנאים אלה כאמור הם מאוזנים, ולו דנתי בענין כערכאה ראשונה הייתי מקבלת אותה החלטה.

הערר נדחה.

המזכירות תמציא החלטה זו לראש ענף תביעות.

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תש"ע, 22/03/2010 במעמד הנוכחים.

אורית אפעל-גבאי, שופטת

הוקלד על ידי: ענת גבע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: