מדינת ישראל נ' רפאילוב

החלטה

החשוד נעצר בתאריך 16/8/10 בשעה 11.00, בחשד לשוד מזוין וסחיטה באיומים. אמנם מדובר באירוע אשר התרחש מספר ימים לפני המעצר, אך עיון בתיק החקירה יעלה כי החקירה הסמויה נפתחה מיד לאחר מכן, ועם הפיכתה לגלויה, באופן מיידי, נתבקש צו מעצר. מעבר מחקירה סמויה לגלויה כשלעצמו, מעלה את רמת המסוכנות, והחשד לשיבוש, שכן באופן טבעי, מהפיכת החקירה לגלויה, מודעות החשוד מעלה הסיכון לאמור. עיינתי בהודעת החשוד, והשאלות הספציפיות שנשאל לגבי היכרותו עם המתלונן. עיינתי בעדות המתלונן. סבורני כי לצורך ההליך שבפני, הונחה תשתית מספקת להקמת חשד סביר.

משכך, שוכנעתי כי בשלב זה קיים יסוד סביר לחשד כי החשוד אכן עבר את העבירות המיוחסות.

מהות העבירה מהווה שיקול, הן לגבי שקילת חלופות המעצר, והן לגבי הקמת עילות המעצר המפורטות בחוק (בש"פ 1986/94; בש"פ 6350/97). יוזכר כי מדובר בעבירה הכוללת אלימות המקימה חשד מסוכמות מעצם טיבה וטבעה, עוד יוזכר כי מדובר בחשד למבצעים בצוותא, דבר המעלה הסיכון לשיבוש.

החקירה בתחילתה. בדקתי פעולות החקירה המבוקשות וחלק מהן מחייבות המצאות החשוד במעצר.

לצורך בחינת החשד הסביר, אין לקבוע מסמרות, אלא די ב"אינטואיציה שיפוטית מושכלת" (בש"פ 6350/97). בבחינה זו ניתן לבחון גם ראיות שאינן קבילות במסגרת ההליך העיקרי (בש"פ 6350/97).

יש פעולות חקירה שיש לבצען המותנות בהימצאותו של החשוד במעצר, ושוכנעתי כי שחרורו של החשוד בשלב זה יביא לשיבוש הליכי החקירה בדרך של השפעה על עדים או העלמת ראיות בדרך אחרת. עוד אציין, כי לחשוד הרשעות קודמות, ויש בכך כדי להצביע על מסוכנותו (בש"פ 6686/02).

על כן – אני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 20/8/10 בשעה 11.00.

ניתנה והודעה היום ז' אלול תש"ע, 17/08/2010 במעמד הנוכחים.

ניצן סילמן, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: