מדינת ישראל נ' ריצ'ארד דיוון (עציר)

החלטה

מונחת בפני בית המשפט בקשה למעצר לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה תשי"ד-1954.

הרקע לבקשה צו מעצר מבית המשפט הפדרלי בארה"ב.

לבקשה גם צורף מכתב של המחלקה לעניינים בינלאומיים בוושינגטון שבכוונת ארה"ב לבקש את הסגרתו של המשיב, שיש צו מעצר מבית המשפט הפדרלי נגדו וגם תיאור הרקע למעשים המיוחסים למשיב.

בבוא בית המשפט לבחון אם מולאו התנאים על פי סעיף 7 על בית המשפט לבחון:

א. קיום להניח שהמשיב הוא בר הסגרה;

ב. קיום הלכה שתוגש בקשת הסגרה במקרה דנן;

ג. שיש צורך במצער להבטחת ההסגרה.

ב"כ המשיב טען בפני בית המשפט שהמשיב אינו בר הסגרה הואיל ונמחקו שני אישומים נגדו בבית משפט של מדינת ניו יורק, בתמיכה לטענתו הוצגו בית המשפט העתק ההחלטה. לדברי ב"כ המשיב, הואיל ולמעשה המשיב זוכה הוא אינו בר הסגרה בשל סיכון כפול כשההגנות העומדות למשיב בישראל גם במקרה דנן, במסגרת הבקשה. אין לקבל טענה זו הואיל ולכאורה מדובר בעניין דיוני של מחיקה לעומת זיכוי. כן אין לקבל את הטענה שגם אם זוכה המשיב בבית משפט במדינת ניו יורק, על פי הבנתי ניתן להעמידו לדין בבית המשפט הפדרלי. כאמור, צו המעצר הוצא נגד הנאשם בבית המשפט הפדרלי.

סיכומו של דבר, לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לבקשה ולאחר שדחיתי את הטענות של ב"כ המשיב, שוכנעתי שהמבקשת הצליחה להוכיח את התנאי של קיום היסוד להניח שהמשיב הוא בר הסגרה וגם קיום ההנחה שתוגש בקשה להסגרה במקרה דנן.

בעניין התנאי השלישי, התנאי שיש צורך במעצר להבטחת ההסגרה, אין למשיב כל זיקה למדינת ישראל ובנסיבות אלו אין כל מקום לשקול כל חלופה.

אשר על כן החלטתי לקבל את הבקשה והנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב במסגרת סעיף 7 לחוק ההסגרה תשי"ד-1954 עד ליום 12/12/10 בשעה 12:00.

ניתנה והודעה היום ט"ז כסלו תשע"א, 23/11/2010 במעמד הנוכחים.

דב פולוק, שופט

הוקלד על ידי: אתי הרוש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: