מדינת ישראל נ' רייאן

הכרעת דין

אקדים ואומר, כי הנאשם זכאי מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו את העבירות הבאות:

נהיגה בשכרות מכח סירוב לבצע בדיקת אלכוהול על פי דרישת שוטר בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א1), 64ד(א) וסעיף 39א לפקודת התעבורה.

אי ציות לאור אדום בניגוד לתקנה 22א לתקנות התעבורה.

נהיגה בקלות ראש בכך שלא עצר את רכבו לאחר ששוטר כרז לו לעצור בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

מכתב האישום עולה, כי בתאריך 25.4.12, בשעה 23:14 או בסמוך לה, נהג הנאשם ברכב פרטי יונדאי מ.ר 34-455-35 (להלן: "הרכב") בצומת הכבישים שבין 444 ו 531 לכיוון מזרח, כשאינו מציית לאור אדום ברמזור בכוון נסיעתו, נוהג בקלות ראש בכך שלא עצר את רכבו לאחר ששוטר כרז לו לעצור והאיץ נסיעתו, כשהוא שיכור בכך שסירב לתת דגימת אוויר נשוף לפי דרישת שוטר.

התשובה לאישום:

בישיבת הקראה מיום 27.8.12 השיב הנאשם לאשמה: "כופרים באור האדום, נהיגה בקלות ראש ובמרדף שהיה וכן בסירוב ובדרישה".

פרשת התביעה:

מטעם התביעה העידו לפי הסדר עת/1, סמ"ר רצאבי אלעד, ראש משמרת בתחנת ראש העין בסיור ערך דו"ח הזמנה לדין ת/1, דו"ח מעצר ת/2, דו"ח פעולה ת/3 ודו"ח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות ת/4. העד סיפר, כי במועד האירוע נסע בניידת משטרה גלויה עם אורות כחולים דלוקים לכוון דרום, ובהיותו ברמזור אדום, שהתחלף לכתום באותה עת, הבחין בצד ימין, בכביש 531 לכוון מזרח, ברכב הנאשם שנוסע במהירות, וכשהסתכל שמאלה אל הרמזור שבכיוון נסיעת הנאשם, זיהה שהאור שדלק בכוון נסיעתו היה אדום עוד לפני שהגיע לקו העצירה.

עת/1 סיפר, כי סימן לנאשם לעצור בצד ואף כרז לו, אולם הוא המשיך לכוון כביש 5233 של יישובי חורשים, הגביר את מהירות נסיעתו תוך ששמר על קשר עין רצוף עמו. בשלב מסוים הבחין שהושלך מרכב הנאשם דבר מה, מהחלון שליד הנהג, שהתנפץ על הרצפה, אולם לא ידע לומר מה היה.

בהמשך ציין, כי תוך כדי מעקב אחרי הרכב שוטרת שחם, שישבה לצדו, ביצעה בדיקת מסוף למספר הרכב והתוצאה העידה על רכב גנוב משנת 2007, ובדיעבד הבין שנעשתה טעות באחד המספרים (עמ' 1 ש' 26 ועמ' 2 ש' 13). עם זאת, מאחר ומבחינתו הרכב היה חשוד כגנוב רדף אחרי הנאשם, כרז לו את המשמעות של אי העצירה בצד תוך שימוש בסירנה, אורות כחולים, אור גבוה (עמ' 2 ש' 1-2), אך הנאשם לא נעתר והמשיך לנסוע בצורה פראית.

העד סיפר, כי בשלב מסוים של המרדף הנסיעה הפכה למסוכנת, וכי רכב הנאשם נעצר מאליו, הכביש היה חסום, ולא ניתן היה להמשיך את הנסיעה.

בעת המעצר שביצע לנאשם זיהה, כי הוא מוכר לו מהעבר (עמ' 2 ש' 10) וכי נדף מפיו ריח של אלכוהול (עמ' 2 ש' 13), הוא ביצע את הפעולות הדרושות לצורך איתור מפעיל ינשוף, הנאשם אמר שאינו מעוניין לבצע את הבדיקה, ולא זכר את דבריו בדיוק.

בת/3 ציין, כי רכב הנאשם נסע במהירות ובאמצע הכביש, ומדי פעם היו רכבים בנתיב הנגדי, שנאלצו לסטות ימינה, וכי בהגיע הנאשם לכיכר השנייה נסע נגד הכיוון, בניגוד לתמרור 303, בכך שחלף את הכיכר מצידה השמאלי, וכי בהגיעו לסוף הרחוב הראשי של כפר ברא (צומת T) רכבו נחסם ע"י רכב שבא מולו, אז בלם את הניידת וחסם אותו בכך שהתנגש קלות עם פגוש קדמי שלו בפגוש אחורי של רכב הנאשם וגרם ליציאת הפגוש מהמסילה בצד שמאל, שלף את מש"ח הטייזר וכיוון אותו למרכז חזהו של הנאשם תוך שהוא צועק לעברו לעצור.

עוד הוסיף, כי עת ניגש לכבול את ידיו של הנאשם, בסיוע עת/2, נדף מהנאשם ריח אלכוהול, אז כבל את ידיו וערך חיפוש על גופו ללא ממצאים. עת הנאשם ישב בניידת מאחור הודיע לו, כי הוא עצור בחשד לנהיגה ברכב ללא רשות, נהיגה בשכרות, והכשלת שוטר במילוי תפקידו, ביקש את הסכמת הנאשם לבדיקת ינשוף, אך הוא סירב בתוקף למרות שהסביר לו את משמעות הסירוב, וכי סירובו ייחשב כאילו נהג תחת השפעת אלכוהול ואף ביקש ממנו בדיקת דם, אך הוא סירב ואמר לו, כי בסה"כ שתה שתי בירות. בדרך לתחנה שאל את הנאשם מה השליך מהרכב כשהאחרון השיב לו, "זה היה רק בקבוק בירה", ולשאלה מדוע לא עצר הנאשם את רכבו השיב, כי לא שמע, היה עם מוזיקה (ת/3).

בת/4 ציין, כי ערך בדיקת מאפיינים כשבמבחן עמידה התנדנד, צלח את מבחן הליכה על הקו ובמבחן הבאת אצבע לאף החטיא, כשהתרשמותו הכללית צוינה כבינונית.

עת/2, דויד כורם, מתנדב בתחנת ראש העין, ערך מזכר (ת/5) סיפר, כי ישב מאחורה בניידת, וכי הנאשם נמלט מהניידת, כשהוא נוסע באופן פרוע, ירד לשוליים מדי פעם עד שנאלץ לעצור בעקבות חתונה שהייתה במקום.

עוד ציין, כי בדיקת רכב הנאשם במסוף העידה, כי מדובר ברכב גנוב, אולם כשהגיע לתחנת ראש העין גילה, כי חלה שגיאה בהקלדת הרכב והוסיף, כי עת נכנסו לרחוב חסום, עקב החתונה שהתרחשה במקום, נהג הניידת, שהיה מפקד הצוות, נגח ברכב הנאשם.