מדינת ישראל נ' ריחאן

בפני

כב' השופט בני שגיא

הכרעת דין

כללי

1.כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם מונה שני אישומים, עניינו של האישום הראשון בעבירת סחר בסם, ועניינו של האישום השני בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 0.44 לצריכה עצמית.

הנאשם הודה בעובדות האישום השני, ועל כן ניתוח הראיות בהכרעת הדין יעשה ביחס לאישום הראשון בלבד – אישום הסחר.

כתב האישום מתאר עסקת סמים בה היו מעורבים שלושה. המעורב הראשון - סוכן משטרתי סמוי (השוטר רועי נגר – להלן – הסוכן); המעורב השני - עזמי ריחאן, בן דודו של הנאשם (להלן – עזמי); המעורב השלישי - הנאשם.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 24.6.09 סיכמו עזמי והסוכן כי הסוכן ירכוש מעזמי פלטת חשיש תמורת 1,000 ₪, וכי לצורך רכישת הסם, יגיע הסוכן לדירת הקרקע של עזמי ברחוב הנמל 32 ביפו (הדירה, ויום העסקה). בסמוך להגעת הסוכן לדירה, הגיע אליה אף הנאשם, אשר מסר לעזמי פלטת חשיש במשקל 97.9 גרם – היא הפלטה שנמכרה לסוכן (להלן – פלטת החשיש או הסמים).

גרסת הנאשם

2.הנאשם כפר במעורבות בעסקת הסמים, אולם הודה כי ביקר את עזמי ביום העסקה, בזמן בו שהה הסוכן אצל עזמי. הנאשם הכחיש כי הביא לעזמי את פלטת החשיש שנמכרה לסוכן, אולם אישר כי באותו מעמד, קיבל מעזמי 400 ₪, סכום כסף אשר היווה, לגרסתו, החזר חוב ישן.

אופיה של המחלוקת

3.אין מחלוקת כי הסוכן הגיע לדירתו של עזמי לצורך ביצוע העסקה, ואין אף מחלוקת כי לאחר זמן מה בו המתין הסוכן בביתו של עזמי, שוחח עזמי בטלפון עם הנאשם, ובעקבות השיחה – הגיע הנאשם לדירה (שם נראה על ידי הסוכן, וצולם על ידי מפעיל הסוכנים – ראה התמונה ת/1 והתמונות בתקליטור ת/1א'). אין אף מחלוקת כי באותו מועד קיבל הסוכן לידיו את פלטת החשיש ומסר לעזמי 1,000 ₪ בתמורה, כאשר חלק מסכום זה מסר עזמי לנאשם באותו מעמד. הסניגור אף לא חלק על שרשרת הסם, או על הקביעה המעבדתית בעניין זה.

4.נראה אפוא כי המחלוקת שהונחה לפתחי מתמקדת בשאלה מרכזית אחת: האם הנאשם הוא זה שהביא לעזמי את פלטת החשיש שנמכרה לסוכן באותו מעמד (כגרסת התביעה), או שמא הגעתו לדירתו של עזמי הייתה תמימה לחלוטין, נועדה אך ורק לצורך קבלת החזר חוב ישן מעזמי, ופלטת החשיש הייתה בדירתו של עזמי עוד לפני הגעת הנאשם, וללא קשר אליה (כגרסת ההגנה).

טיעוני הצדדים

5.התובע, עו"ד טוביה ארנרייך, ביקש לאמץ את עדותו הישירה והמפלילה של הסוכן, אשר תיאר כיצד ראה את הנאשם מגיע לדירה, שולף את פלטת החשיש מכיסו האחורי, ומניח אותה על גל אבנים בסמוך לכניסה לדירתו של עזמי, שאז נכנס פנימה על מנת לספור את הכסף. בנוסף, הפנה התובע לפלטי שיחות הטלפון מהם עולה כי בין עזמי לנאשם הייתה תקשורת רצופה כל אותו יום, התואמת את עדותו של הסוכן בדבר שיחות טלפון שערך עזמי הקשורות לעסקת הסמים.

6.הסניגור, עו"ד איתן און, הצביע על בקיעים הקיימים, לשיטתו, בראיות התביעה. נטען כי מפעיל הסוכנים, השוטר עידו סמואלס (להלן – המפעיל) אשר השקיף על ביצוע העסקה (ואף צילם את הנאשם מגיע לדירתו של עזמי), לא ראה את אותו אקט של שליפת פלטת החשיש והנחתה על גל אבנים כפי שהעיד הסוכן. מכאן, על פי הנטען, נוצר ספק באשר לזהותו של סַפָּק הסמים, וקיימת אפשרות כי פלטת החשיש שנמכרה לסוכן הייתה בדירתו של עזמי עוד לפני הגעת הנאשם. עוד הפנה הסניגור לעדות עזמי (שהעיד מטעם ההגנה), אשר תיאר כי הנאשם אינו קשור בעסקת הסמים. הסניגור ציין כי לאור הקרבה הגיאוגרפית בין דירתו של עזמי, למקום עבודתו של הנאשם, אין כל הגיון בעדות הסוכן לפיה עזמי ביקש להמתין מספר שעות עד ל"הגעת הסמים" מאותו סַפָּק אשר היה אמון על הבאתם.

דיון והכרעה

7.לאחר שבחנתי את הראיות השונות שהונחו בפניי, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בסיכומיהם, מצאתי כי התביעה הוכיחה, ברמת הוודאות הנדרשת, כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. מסקנתי זאת מבוססת על האמון אשר אני נותן בעדות הסוכן, ועל מגוון ראיות מחזקות, והכל כפי שיפורט להלן.

מהימנות עדות הסוכן

8.הסוכן תיאר כיצד במהלך תקופת הפעלתו הוא התחבר עם עזמי, וכיצד ביום העסקה יצר איתו עזמי קשר טלפוני, כאשר במהלך שיחות הטלפון שהתקיימו ביניהם באותו יום סוכם כי ירכוש מעזמי פלטת חשיש תמורת 900 ₪. הסוכן תיאר כי בהוראת המפעיל, התקשר לעזמי ואמר לו כי הוא מעוניין לבוא לקחת פלטת חשיש, אך עזמי אמר לו ש"הבחור שלו", אשר אמור לספק לו את הסמים, יכול להגיע רק אחרי השעה 17:00-17:30. הסוכן העיד כי הגיע לדירתו של עזמי בסביבות השעה 18:00, נפגש עמו, והשניים שוחחו שיחת חולין במהלכה סיפר לו עזמי כי הוא מנסה ליצור קשר עם הבחור שאמור להביא את החשיש, אך אותו "בחור" לא עונה לשיחה ממתינה. בהמשך, שוחח עזמי בטלפון עם אדם, ולמרות שהשיחה הייתה בשפה הערבית, הצליח הסוכן להבין כי עזמי משוחח עם האדם אשר אמור להביא את הסמים, והבנתו זו זכתה לאישורו של עזמי.