מדינת ישראל נ' ריומי(עציר)

החלטה

1.לדיון זה הוגשה חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי מיום 2/5/12 ולפיה המשיב אינו סובל ממחלת נפש במובן המשפטי, מבין את הטיב והתוצאות של מעשיו, מסוגל לעמוד לדין.

אשר לכשירותו של המשיב לשאת באחריות פלילית בעת ביצוע העבירות שיוחסו לו, נכתב בחוות הדעת כי ככל שאמנם היה שרוי בעת ביצוע העבירות במצב של שכרות כפי שטען, אזי יש הפנייה לסעיף 34 ט' לחוק העונשין.

2.המשיב בחקירתו הודה בעבירות שיוחסו לו. בהתאם לכך, הסנגור אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה.

אין מחלוקת אף בדבר קיומה של עילת מעצר, של מסוכנות, אשר קיומה עולה מנסיבות האירוע וגם מעברו הפלילי של המשיב, לרבות הפרה לכאורה של מאסר מותנה תלוי ועומד.

3.אין בידי המשיב להציע חלופת מעצר.

הסנגור ביקש להפנות את המשיב לתסקיר מעצר על מנת ששירות המבחן ינסה לאתר עבורו מסגרת טפולית, בעיקר לגבי בעיות חרדה אשר לטענת המשיב הוא סובל מהן.

אין בקשה למסגרת טפולית סגורה של גמילה כלשהי.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובחוות הדעת הפסיכיאטרית, נראה כי במקרה זה לא ניתן יהיה לאיין את המסוכנות מהמשיב אלא בתנאי השגחה סגורים ומסוגרים ובלווי צמוד של מפקח כשיר.

ככל שמדובר בחלופת מעצר – וזאת טרם קבלת עמדת התביעה לענין זה, ומבלי להביע כמובן עמדה שלי בעניין – הרי הבסיס לה צריך להיות מעצר בית מלא בפיקוח של ערב קומפטנטי, וזאת לנוכח המסוכנות המובהקת מהמשיב.

אם תוצע חלופת מעצר כזאת, ואם בסופו של דבר תאושר על ידי בית המשפט, אפשר שניתן יהיה לשלב בה מסגרת טיפולית כזאת או אחרת מטעם שירות המבחן, אולם כל עוד אין הצעה כאמור לגבי בסיס חלופת המעצר – איני רואה מקום להפנות את המשיב לתסקיר מעצר.

אם יחול שינוי בעניין זה, יוכל כמובן הסנגור להגיש בקשה לעיון חוזר.

5.משאין מחלוקת לגבי הראיות לכאורה ועילת המעצר, ובהעדר חלופת מעצר, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום י"א אייר תשע"ב, 03/05/2012 במעמד הצדדים.

יעל קלוגמן, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: