מדינת ישראל נ' ריאבנקי(עציר) ואח'

גזר דין – נאשם 1

כתב-האישום

1.הנאשמים הורשעו על יסוד הודאותיהם בעובדות כתב אישום מתוקן (במ/2), בביצוע עבירות המפורטות בשלושה אישומים: החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב (בצוותא) לפי סעיפים 18 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו – 1986 (להלן: "חוק כרטיסי חיוב") + 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"); הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות (בצוותא) לפי סעיפים 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב + 29(א) לחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (בצוותא) לפי סעיפים 415 סיפא + 29(א) לחוק העונשין; ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (בצוותא) לפי סעיפים 415 סיפא + 25 ו - 29(א) לחוק העונשין; הכשלת שוטר (בצוותא), לפי סעיפים 275 + 29(א) לחוק העונשין; מעשי פזיזות ורשלנות בכלי רכב (בצוותא), לפי סעיפים 338(א)(1) + 29(א) לחוק העונשין; זיוף חלק של רכב (בצוותא) לפי סעיף 413ט' לחוק העונשין.

הנאשם 1 הורשע, בנוסף, בעבירות המפורטות באישום הרביעי: החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב (בצוותא), לפי סעיפים 18 לחוק כרטיסי חיוב + 29(א) לחוק העונשין; ניסיון הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות (בצוותא), לפי סעיפים 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב + 29(א) ו-25 לחוק העונשין; ניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (בצוותא), לפי סעיפים 415 + 25 ו- 29(א) לחוק העונשין והפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק העונשין.

2.כתב האישום מתאר מסכת זיופים ומרמה באמצעות כרטיסי חיוב, כשהנאשמים משכו באמצעותם סכומי כסף שונים מחשבונות בעלי הכרטיסים.

הנאשמים פעלו באמצעות שיטה של התקנת מצלמה נסתרת ומכשיר המשמש להעתקה, טעינה ושמירה של הנתונים השמורים בפס המגנטי של כרטיסי החיוב (להלן: "מכשיר שפתיים") על גבי פתח של מסוף למשיכת מזומנים, והעתיקו באמצעותם נתונים של 72 כרטיסי חיוב שהעבירו בעליו החוקיים וכן את מספר הקוד של הכרטיס.

הנאשמים, בעצמם או באמצעות אחרים, טענו את נתוני כרטיסי החיוב שהעתיקו לכרטיסים אחרים (להלן: "כרטיסי החיוב המזויפים"). באמצעות כרטיסים מזויפים אלו משכו הנאשמים כספים מחשבונותיהם של בעלי הכרטיסים.

על פי האישום הראשון, במהלך חודש פברואר 2012 במספר מועדים, החזיקו הנאשמים מכשיר שפתיים וציוד נוסף באמצעותו ניתן להעתיק כרטיסי חיוב (להלן: "הציוד").

במועדים שונים בין הימים 15.2.12 ועד ל- 27.2.12, התקינו הנאשמים מצלמה נסתרת ומכשיר שפתיים בעמדת הכספומט בסניף של בנק לאומי בפולג נתניה, באופן הנחזה כחלק מעמדת הכספומט.

הנאשמים טענו ושמרו באמצעות התקנה זו נתונים של 72 כרטיסי חיוב, שבעליהם העבירו בה את כרטיסם, וכן את מספר הקוד הסודי של כל כרטיס.

מהאישום השני עולה, כי במשך יומיים, ובימים 28.2.12 ל- 29.2.12 ביצעו הנאשמים בצוותא 31 משיכות באמצעות כרטיסי החיוב המזויפים בסכום כולל של 107,200 ₪.

עוד עולה כי באותם יומיים ביצעו הנאשמים 16 משיכות נוספות, במהלכן ניסו למשוך באמצעות כרטיסי החיוב המזויפים סכום כולל של 54,000 ₪, אך לא צלחו.

מהאישום השלישי עולה, כי במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בין הימים 15.2.12 ל- 29.2.12, זייפו הנאשמים, או מי מהם, זהותו של קטנוע השייך לנאשם 2, על ידי הרכבת לוחית זיהוי שנגנבה ביום 25.9.11 באיזור התעשייה בנתניה על הקטנוע של נאשם 2 (להלן: "הקטנוע").

ביום 29.2.12 נהג הנאשם 2 בקטנוע כאשר הנאשם 1 נוסע מאחור, בעת שביצעו הנאשמים בצוותא את העבירות המתוארות באישום השני.

שוטר הבחין בנאשמים והחל מרדף אחריהם שנמשך מספר דקות, במהלכו ניסו הנאשמים להתחמק מהשוטרים ופקח בטחון של עיריית הוד-השרון, תוך נסיעה נגד כיוון התנועה והתעלמות מכריזות השוטרים, עקיפת כלי רכב ונהיגה במהירות, עד אשר נחסמו על ידי הניידת של הפקח ונעצרו.

3.ביום 15.3.12 הוגש כתב האישום כנגד הנאשמים יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים נגדם. ביום 16.4.12, במסגרת הליך המ"ת הנ"ל, ניתנה החלטה על ידי כב' השופטת בן ארי, אשר הורתה, בין השאר, על שחרורו של הנאשם 1 בתנאי "מעצר בית" מלא בנתניה, בפיקוח ערבים.

על פי האישום הרביעי – המיוחס לנאשם 1 בלבד, ביום 5.1.13 הפר הנאשם את תנאי השחרור, בכך שנמצא שוהה בהרצליה, יחד עם אחר, תוך שהתקינו על גבי עמדת כספומט בסניף בנק לאומי בהרצליה (להלן: "הכספומט"), מצלמה נסתרת המותקנת על מוט מתכת ומכשיר שפתיים, באופן הנחזה כחלק מעמדת הכספומט (להלן: "הציוד").

בהמשך, ניגשו הנאשם והאחר ולכספומט ובעוד האחר פירק את הציוד מהכספומט, עמד הנאשם 1 במרחק מטרים ספורים ממנו במטרה לאבטחו ותצפת לכל הכיוונים.

לאחר שסיים האחר לפרק את הציוד מהכספומט, מסר לנאשם 1 את מוט המתכת, הנאשם עטפו בנייר עיתון, והשניים החלו ללכת לכיוון רחוב סמוך כשהציוד ברשותם.

בשלב מסוים, הבחינו הנאשם והאחר כי אנשי ביטחון ומשטרה הולכים בעקבותיהם, או אז הטמין הנאשם 1 את מוט המתכת מתחת לשיח, ובהמשך הנאשם והאחר הניחו את מכשיר השפתיים על חומת בטון בסמוך לרחוב.