מדינת ישראל נ' רחמים

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה. על פי עובדות כתב האשום המתוקן בו הודה הנאשם, ביום 20.3.11 תקף הנאשם את המתלונן בכך שבעט בו והפילו ארצה.

הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טעון, אשר כלל תיקונים לכתב האשום והסכמה של המאשימה להסתפק בהפעלה של מאסר מותנה של ששה חודשים אשר נגזר על הנאשם בתיק קודם, אשר ירוצו בעבודות שירות. כן הוסכם על קבלת תסקיר של שירות המבחן.

שירות המבחן המליץ על הפעלת המאסר המותנה בדרך של עבודות שירות.

ממונה עבודות שירות קבע, כי הנאשם אינו מתאים לריצוי מאסר בדרך זו וזאת בשל בעיות נפשיות ורפואיות מהן סובל הנאשם, וכן בשל חוסר נכונות לביצוע עבודות שירות אותה הביע הנאשם עצמו.

טענות הצדדים

ב"כ המאשימה ביקש להפעיל עונש המאסר המותנה לריצוי במתקן כליאה וכן להשית עליו מאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם ביקש להמנע מהפעלת המאסר המותנה ולהסתפק בהארכתו. בטעונו שם דגש על נסיבות חייו הקשות של הנאשם, על חוסר היחס בין המעשים בהם הורשע ובין אורך המאסר המותנה. בטעונו העלה השגות רבות ביחס לעמדת שירות המבחן והפנה אותי למסמך של שירות המבחן, אשר נערך במהלך הכנת התסקיר, בו הופנה הנאשם לביצוע של"צ (במ/1).

מתחם העונש ההולם

הנאשם תקף את המתלונן ללא סיבה, בעט בו והפילו ארצה. חברה שומרת חוק אינה אמורה להבליג על התנהגות מעין זו או לגלות כלפיה סובלנות או סלחנות. גם אם תוצאותיה של התקיפה אינן קשות, עדיין מדובר בארוע חמור המצדיק תגובה ענשית מוחשית.

מתחם העונש ההולם עבירה זו נע בין של"צ לבין מאסר קצר.

נסיבותיו של הנאשם

הנאשם יליד 1966. לחובתו הרשעה קודמת בעבירות של הצתה ואיומים בגינה נדון לשמונה חודשי מאסר ולששה חודשי מאסר על תנאי, שלא יבצע כל עבירת אלימות – אשר הוא בר הפעלה בשל הרשעתו בתיק שבפני.

תסקיר שירות המבחן מגולל את נסיבות חייו של הנאשם. עולה, כי הנאשם גרוש ואב לחמישה ילדים, הסובלים מקשיים ובעיות שונות.

להערכת השירות, הנאשם נוטה להגיב בצורה אימפולסיבית למצבי לחץ וקיים סיכון גבוה להשנות מעשי אלימות מצדו. לפיכך המליץ השירות להפעיל המאסר המותנה בדרך של עבודות שירות.

לא ראיתי ממש בהשגותיו של ב"כ הנאשם ביחס לתסקיר. נתתי דעתי למסמך במ/1, ממנו עולה כי השירות בחן, במסגרת הליכי הכנת התסקיר, את האפשרות להמליץ על הטלת של"צ. מדובר במסמך פנימי אשר אינו כולל נימוקים או המלצה ברורה. עמדתו הסופית של שירות המבחן פורטה בהרחבה בתסקיר אשר הוגש לי ועמדה זו נראית לי מבוססת על בדיקות יסודיות. האפשרות שבמהלך אותן בדיקות היתה גם דעה אחרת אינה מעלה ואינה מורידה. מעבר לכך, ביד שירות המבחן רק להמליץ. בסופו של יום ההחלטה היא בידי בית המשפט. גם לוּ היה השירות ממליץ על להסתפק בהטלת של"צ, ספק רב אם הייתי מקבל ההמלצה.

הפעלת המאסר המותנה

כפי שציינתי, לחובת הנאשם מאסר מותנה של ששה חודשים שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 393/09 (כב' הש' נ. בן אור), כאשר התנאי הוא שלא יעבור "כל עבירת אלימות שהיא עוון או פשע". הנאשם הורשע בביצוע עבירת אלימות שהיא עוון ולפיכך התנאי הוא בר הפעלה.

ב"כ הנאשם העלה טענות רבות כנגד גזר הדין בו הוטל על הנאשם המאסר המותנה. לשיטתו מדובר בגזר דין שגוי אשר תוצאתו אינה מידתית. אין בידי לקבל הטענות. אחזור על אשר הערתי לב"כ הנאשם בעל פה במהלך הדיון: אינני הכתובת להשגות על החלטה של ערכאה בכירה ממני. בפני גזר דין אשר הטיל על הנאשם מאסר מותנה בגין עבירה אותה עבר. שיקול דעתי מוגבל לשאלה אם להפעיל התנאי או להאריכו, אך אינני מוסמך לבקרו.