מדינת ישראל נ' רחימי

גזר דין

בבואי לגזור את דינו של הנאשם נתתי דעתי הן לשיקולים לחומרא והן לשיקולים לקולא. בעשותי כן מצאתי כי בכל הנוגע לעבירה שעבר הנאשם שעניינה הנחת מתקנים ברשות הרבים ללא היתר, הרי שמדובר בעבירה מסוג העבירות ששומה על בית המשפט לשרשן ולהרתיע את העוברים עליהן. על בית המשפט מוטל נטל לשגר מסר חד משמעי לציבור, לפיו המתעלמים מחוקי שימור רחובות יתנו הדין על כך בשל הפגיעה בסדר הציבורי - מניעת המעבר להולכי רגל והסיכון הרובץ לפתחם של העוברים ושבים.

בנוסף, טענתו של הנאשם לפיה המוביל הוא זה שהניח את המתקן נשוא האישום במקום בזמן שהנאשם הלך להתפנות - איננה מעלה ואיננה מורידה לעצם ביצועה של העבירה על ידי הנאשם כפי שהיא מגוללת בכתב האישום, נוכח העובדה כי העבירה בה הורשע הנאשם מתגבשת גם אם הנחת המתקן מתבצעת ע"י אחר באישורו של הנאשם.

יחד עם זאת, לא נעלמו מעיני נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בפניי. מדובר בנאשם נכה צה"ל, המצוי בקשיים כלכליים. כמו כן, מצאתי לזקוף לזכותו של הנאשם את העובדה כי הודה במיוחס לו וחסך בכך בזמן שיפוטי יקר.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש ביקש להשית על הנאשם כפל קנס, בשל העובדה כי הנאשם ביקש להישפט ובזבז בכך מזמנו של בית המשפט. לא מצאתי לקבל טענה זו ולהחמיר עם הנאשם אך מפאת העובדה כי ביקש לממש זכותו על פי דין להשמיע דברו בבית המשפט.

נוכח המקובץ ולאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, וביניהם חומרת העבירה בה הורשע הנאשם, הודאתו של הנאשם, החיסכון בזמן שיפוטי ונסיבות ביצוע העבירה, מצאתי לנכון לדון את הנאשם לעונש הבא:

קנס בסך 660 ₪.

הקנס ישולם ב-3 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, כשהראשון שבהם בתוך 30 יום מהיום. אם לא ישולם הקנס, או אחד משיעוריו במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום מיום קבלת גזר הדין לביהמ"ש המחוזי.

ניתן היום, י"ז אדר ב תשע"א, 23 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: