מדינת ישראל נ' רות חתוכה

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

נגד הנאשמת הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 10.01.11 בשעה 08.40 או בסמוך, ברחוב זבוטנסקי 35 רמת גן, נהגה הנאשמת שהיא משתמשת בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית. בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשמת כפרה באשמה המיוחסת לה ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר כליף מוטי . עדותו נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר הוא רשם ביום המקרה – ת/1. על פי רישומו של השוטר, ביום האירוע, נצפתה הנאשמת רוכבת על קטנוע, נראתה בנסיעה. השוטר רכב על קטנוע לצידה. כאשר, הוא מבחין בטלפון נייד בתוך הקסדה בצד ימין צמוד לאוזן ימין. השוטר עצר את הנאשם ורשם לה דו"ח.

תגובת הנאשמת לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח הייתה: לא ידעתי שזה אסור, תן לי אזהרה בבקשה אל תעשה לי את זה.

בבית המשפט הסכימה הנאשמת לאמור בדו"ח, "זה מה שהיה". לדבריה היא נסעה עם קסדה מלאה. לדבריה השוטר ראה אותה מדברת בטלפון שעה שרכבה על הקטנוע. בחקירה נגדית אישרה הנאשמת כי אין בקסדה התקן של דיבורית קבועה.

למעשה השאלה בתיק זה היא משפטית גרידא ולא עובדתית, שכן הנאשמת הודתה בעובדות. אך, טענה כי בהתקיים העובדות הנאשמת לא ביצעה עברה כלל.

בדיון ההקראה שהתקיים בפני ביקשה התביעה להאשים את הנאשמת בעבירה נוספת של נהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה, גם בכך כפרה הנאשמת.

פירוט הטענות של הנאשמת, מסתכם בפסיקה שהוגשה לבית המשפט ממנו נקבע כי שעה שאדם שם טלפון בתוך קסדה שמוחזקת בקסדה מלאה, הרי שהוא לא מבצע עבירה לא לפי תקנה 28 (ב) ולא לפי תקנה 21 (ג). כמו כן הפנתה הנאשמת את בית המשפט לפסק דין אהובה לוי לפיו נקבע כי ניתן להשתמש באוזניה תוך שימוש בטלפון נייד.

נוסח תקנה 28 לפני תיקון החוק היה כדלקמן:

"חובה להחזיק בהגה או בכידון

28 (א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

(ב) האמור בתקנת-משנה (א) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב"

תקנה 28 (ב) תוקנה בתיקון מס' 6630 מיום 20.12.2007 עמ' 217 – תק' (מס' 3) תשס"ח-2007; תחילתן ביום 1.4.2008 נוסחה החדש של תקנה 28(ב) הינו כדלקמן.

28 (ב) (1)בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –

(א)לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;

(ב)לא ישלח או יקרא מסרון (S.M.S);