מדינת ישראל נ' רוש ו מלכה (עצירים)

החלטה

האישום והמחלוקת

לפני בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים הפליליים נגדו.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום אשר, לאחר התעלמות מטעות הסופר בהוראות החיקוק, מייחס לשניהם קשירת קשר לביצוע פשע, ומייחס למשיב 1 גם עבירות של סחיטה באיומים, כניסה והתפרצות למקום מגורים, גניבה והפרת תנאי שחרור.

על פי כתב האישום הנאשמים קשורים חברתית לאחד אוראל, אשר בעבר העיד נגד חבר אחר שלהם, אביחי מהרט המכונה "חיידק", והביא, יחד עם אחרים, למאסרו. נטען כי בביתו של המשיב 1, בשעת לילה מאוחרת, עת שהיו במקום חברים נוספים, ביקש המשיב 1 מאוראל לסור לחדר נפרד. שם, איים המשיב 1 על אוראל ודרש ממנו "פיצוי" בגין העדות נגד "חיידק" וזאת בסך 20,000 ₪. נאמר לו כי אם לא יענה לדרישה - יידקר. אוראל הודיע על כניעתו לתכתיב, וסוכם כי יבצעו יחד פשע בפריצה לבית הוריו של אוראל לגנוב משם זהב ותכשיטים, כנגד אותו "פיצוי".

נטען כי למחרת, נפגשו השניים עם המשיב 2 בבית אחיו של המשיב 2. שם ישבו על המרפסת ותכננו את ביצוע הפריצה. סוכם כי אוראל ידאג להוצאת דודו מן הבית, והוא ישאיר מפתח לצרוך ביצוע הפריצה, מתחת לשטיח דלת השכן ממול. אוראל ביקש מהמשיב 1 שלא ייקח מהבית יותר ממה שצריך לקחת. המשיב 1 אמר לו כי הוא מתכנן לקחת סכום כנגד 20,000 ₪ וכן עוד 20,000 ₪, על מנת לרכוש טרקטורון, כאשר הוא הבטיח לאוראל כי הוא יהיה אחד השותפים באותו טרקטורון.

עוד נאמר, כי המשיב 1 נתן לאוראל 100 ₪ על מנת שהוא יוציא את דודו מן הבית וייקח אותו לקניות בסופר. סוכם כי - כאשר המשיב 1 יראה את אוראל יוצא – הוא ייכנס. המשיב 2, בשלב מסוים, הודיע כי אינו רוצה להיות שותף למעשה, שכן ראה בסביבות הבית שוטר בשם יינון, והדבר עורר את חששו.

נטען כי בהתאם לתוכנית עזב אוראל את הבית עם דודו, המשיב 1 נכנס באמצעות המפתח, וגנב תכשיטי זהב בשווי של כ- 100,000 ₪. עוד מציין כתב האישום כי המשיב 1 אמור היה להיות במעצר בית, ממנו היה רשאי לצאת שעות אחדות ביום על מנת לחפש עבודה, ובליווי ערב בלבד.

הסנגור חולק על קיומן של ראיות לכאורה באיכות המספקת למעצר עד תום ההליכים. לשיטתו, הראיות נגד המשיב 2 קלושות עד מאוד, ואינן מצדיקות כל מגבלה. לעניין המשיב 1, אישר הסנגור את קיומן של ראיות לכאורה, אך זאת באיכות נמוכה אשר אינה יכולה להצדיק מעצר ממש ומחייבת העדפה של חלופת מעצר.

ראיות התביעה

ראיות התביעה מבוססות, בעיקרו של דבר, על עדותו של אוראל המשולבת בחיזוקים שונים. מיד לאחר הפריצה, התקשר אוראל למשטרה ולמשפחתו, לדווח על ההתפרצות. שוטרים הגיעו לביתו, ולאחר מכן הגיעו גם בני משפחה. אמנם, אוראל דיווח על הפריצה בטענה שיצא לזמן קצר שאז ארעה הפריצה, אך השוטרים עצמם מיד חשדו כי הדיווח שלו אינו כולל את כל האמת. זאת, משום שלא היו סימני פריצה בבית ואף התנהגותו המחשידה עוררה רושם כי הוא אינו כן עמם. בנוכחות השוטרים, הטיחו הוריו של אוראל (שהגיעו בינתיים) באוראל את הטענה כי הוא עצמו הגנב, ואוראל נעצר במקום.

בהודעתו הראשונה כחשוד שתק אוראל. אולם, מאוחר יותר, מסר לשוטר שהשגיח עליו כי הוא מעוניין לשוחח עם חוקר, וכי מי שהיה מעורב בפריצה אלה המשיבים, כן מסר לאותו שוטר כי המשיב 1 אמר לו לסייע בפריצה לבית הוריו כדי שיוותרו לו על חוב של 50,000 ₪, שנוצר בגלל שהוא "פתח" על בחור נוסף, אותו מר מהרט. למחרת, מסר אוראל לחוקרים גרסה מלאה שהיא הגרסה עליה מבוסס כתב האישום והתיאור העובדתי דלעיל.

בדיקות טלפונים גילו שיחה בזמן מתאים עם המשיב 1. השוטרים סברו תחילה שיש שיחה מתאימה עם המשיב 2, אך התברר כי לא הייתה זו שיחה עמו, שכן המשיב 2 העביר את הטלפון שלו לאחיו וגיסתו עוד קודם, ונראה כי זו הייתה שיחה עם גיסתו, חן.

גרסתו המפלילה של אוראל מחוזקת בכמה נקודות. ראשית, פרט אחד חשוב מגרסתו של אוראל מחוזק בהודעתה של חן, גיסתו של המשיב 2. אוראל סיפר כי עובר לביצוע המעשה, כאשר היה בביתם של אחיו של המשיב 2, אמיר, נטל המשיב 1 כסף מהגיסה חן, ונתן לו. זאת, על מנת שיוציא את דודו מהבית, ילך לסופר ויקנה עבורו סיגריות. אחר כך באמת הוציא את דודו (שהוא אדם מוגבל) והלך עמו לסופר, שם ראה את המשיב 2 מחכה. החיזוק הוא בכך שהגיסה חן מאשרת כי מסרה באותו בוקר 100 ₪ כהלוואה למשיב 1. לדבריה הכסף בכלל היה מיועד למשיב 2, אולם מי שבפועל הלך וביצע קנייה בכסף זה היה אוראל. היא לא מצליחה להסביר באופן מניח את הדעת למה בעצם כסף שנמסר עבור אחד הועבר לאחר, ולמה כסף שנועד עבור המשיב 2 הוחזק על ידי אוראל אשר קנה סיגריות עבור המשיב 2, כאשר המשיב 2 בעצמו היה גם כן בסופר מרקט.

חיזוק משמעותי עוד יותר יש לעצם קשירת הקשר באופן ישיר. אותה חן, בשיחה מוקלטת עם חוקר, מוסרת כי שמעה שיחה בין המשיב 1 לבין המשיב 2 (כאשר לא ברור מדבריה אם אוראל נכח בשיחה זו או שדיברו עליו בלבד, אך משתמע שלא נכח). בשיחה זו המשיב 1 סיפר למשיב 2 כי אוראל אמר לו כי הוא מצטער על כך שהלשין על "חיידק", וכי הוא רוצה שיתחילו להגן עליו בשכונה במקום לצחוק עליו. לשם כך אמר אוראל למשיב 1 כי הוא לבד בבית הוריו למחרת. הוא אמר שהוא יצא, ישאיר לו את המפתח, ובלשונה "תכנס לחדר של אמא שלי יש זהב בחדר, תיקח ותלך". אם כן, עיקרה של התוכנית העבריינית שבכתב האישום מופיעה בשיחה קצרצרה זו. יתרה מזו, אף שלא מופיע תוכן של סחיטה, עצם ההסכמה של אוראל לתת תמורה לכך שהוא יהיה "מוגן" בשכונה, מחזקת עד מאוד את גרסתו.

מעבר לחיזוקים אלה, יש לקחת בחשבון את גרסאותיהם של המשיבים. המשיב 1 מכחיש באופן גורף את המעשים המיוחסים לו, אולם, אין הוא נכנס לכל פרטים, הוא שומר על זכות השתיקה ומשאיר לעורך דין "להתמודד עם השקרים". המשיב 2 כן משתף פעולה, אולם גרסתו משונה למדי. ראשית, הוא הכחיש המפגשים עם המשיב 1 ועם אוראל לפני האירוע, למרות שהדבר נוגד את עדותה של גיסתו חן. עולה מחקירותיו כי הוא שהה במאפיית משי, במשך כל זמן הפריצה במשך כ- 40 דקות, למעשה ללא סיבה ברורה. דבר המתאים לכך שידע על הפריצה, ידיעה שאותה הוא מכחיש, וסידר לעצמו אליבי מצולם במצלמות האבטחה, כדי לא להיחשב כשותף.

טענות הסנגור והערכת הראיות

טיעוניו של הסנגור הוגשו בכתב ידו. עקב השביתה במשק, בהעדר קלדניות, רשם בית המשפט בעצמו את הפרוטוקול, לא ניתן היה לקיים דיון מלא ולשמוע את כל הטענות בעל פה.

הסנגור, מצביע על כך שבעצם כל הראיות תלויות בעדותו של אוראל. אולם, אוראל עצמו היה בעיני הוריו החשוד המיידי, אשר גם שמר על זכות השתיקה בחקירתו הראשונה. הסנגור מצביע על כך שאוראל מסר את השמות של המשיבים רק לאחר ששמע אותם מהחוקר בעת חקירתו הראשונה. אם אנסח את טיעון הסנגור בצורה קצת חדה יותר: יש לכאורה קושי בהסתמכות על גרסת אוראל לבדו, שכן, דבר ודאי הוא שהוא קשור להתפרצות ולפיכך יש לו אינטרס מובהק להסיט את ה"אש" לכיוון אחר. לכאורה, לאחר שנעצר, שתק והיה לו זמן לחשוב, מסר גרסה כבושה המפלילה אחרים, שהוא הבין שהם חשודים ממילא. במציאות כזו, יש חשש מוחשי שאין זאת אלא ניסיון מצד אוראל להציל את עורו שלו.

אולם, לא אוכל לקבל את טענות הסנגור שכן דבריו של אוראל אינם תלושים באוויר ואינם עומדים בפני עצמם. הרי עיקרי הדברים אכן מחוזקים, ומחוזקים היטב, על ידי דבריה של חן. זאת, הן בהודעתה, והן בחלק שלא מסרה בהודעתה אך מסרה בעל פה לחוקר שהקליט אותה.