מדינת ישראל נ' רוקנשטיין(עציר)

בפני

כב' השופט בני שגיא

גזר דין

כללי

1.הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בכתב אישום מתוקן המונה 6 אישומים, שעניינם עבירות סחר בסם מסוכן ועסקה אחרת בסם. במסגרת הסדר הטיעון אשר נקשר בין הצדדים, הגבילה התביעה עתירתה להטלת עונש של 38 חודשי מאסר, ורכיבי ענישה נוספים, וסוכם כי ההגנה תטען באופן חופשי ביחס לכל רכיבי הענישה.

להלן תמצית האישומים השונים:

על פי עובדות האישום הראשון, ביום 13.9.11 סחר הנאשם בסם בכך שמכר לארז כהן מנת סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.6 גרם, תמורת 350 ₪. במהלך חצי שנה עובר ליום 13.9.11, וב-8 הזדמנויות שונות, סחר הנאשם בסם בכך שמכר לארז כהן סם מסוכן מסוג קוקאין תמורת 350 ₪ עבור כל מכירה.

על פי עובדות האישום השני, במהלך כחודשיים עובר לחודש אפריל 2011, בשתי הזדמנויות, ביצע הנאשם עסקה אחרת בכך שמכר לאליהו כהן חומר הנחזה לסם מסוכן מסוג חשיש במשקל 2-4 גרם, תמורת 100 ₪ עבור כל מכירה.

על פי עובדות האישום השלישי, במהלך שלושה חודשים עובר ליום 21.9.11, בשתי הזדמנויות, סחר הנאשם בסם בכך שמכר לסיוון מזרחי סם מסוכן מסוג חשיש תמורת 100 ₪ עבור כל מכירה.

על פי עובדות האישום הרביעי, בחודש יולי 2011, סחר הנאשם בסם בכך שמכר ליהונתן לאופר סם מסוכן מסוג מריחואנה תמורת 600 ₪.

על פי עובדות האישום החמישי, החל מחודש אפריל ועד חודש אוגוסט 2011, בשתי הזדמנויות, סחר הנאשם בסם בכך שמכר לאלעד מי טל סם מסוכן מסוג מריחואנה במשקל של 5 גרם, תמורת 100 ₪ עבור כל גרם.

על פי עובדות האישום השישי, במהלך חודש יולי 2011, סחר הנאשם בסם בכך שמכר לליאור לסניק סם מסוכן מסוג קוקאין תמורת 350 ₪.

בגין מעשיו המפורטים לעיל, הורשע הנאשם ב-5 עבירות של סחר בסם מסוכן, ובעבירה אחת של עסקת אחרת בסם.

עתירת התביעה

2.התובע, עו"ד אבי שגב, עתר לאימוץ הרף העליון של הסדר הטיעון. הוסבר כי יש לראות בחומרה ביצוע עבירות סחר בסמים, כאשר במקרה דנן - יש ליתן משקל לחומרה לריבוי עבירות הסחר, לריבוי הלקוחות, למגוון הסמים, ולמסקנה המתבקשת מנתונים אלה – היותו של הנאשם סוחר סמים "מקצועי". התובע ביקש ליתן משקל בכורה לשיקול ההרתעה, ועתר להשתת עונש מאסר ממושך על הנאשם, מאסר מותנה, קנס, ופסילת רשיון.

עתירת ההגנה

3.הסניגורית, עו"ד אורלי פרייזלר, סברה כי יש מקום להקל בעונשו של הנאשם. הסניגורית התייחסה לנסיבות חייו של הנאשם, לעובדה כי גדל בצילו של אב אשר נכנס ויצא מבתי כלא, ועל כן נאלץ לחוות, בעל כורחו, את טעמו של עולם הפשע (הסניגורית התייחסה לאותו כינוי לו זכה האב - "החתול המטפס"). נטען כי חרף התנאים בהם גדל הנאשם, אין המדובר במי שצבר לחובתו הרשעות פליליות רבות, וגם העבירות אותן ביצע - אינן מהעת האחרונה. הוסבר כי הנאשם ניסה בכל כוחותיו לנהל אורח חיים נורמטיבי, אולם דווקא לפני מספר שנים חווה אירוע טראומטי כאשר אביו, עמו היה ברכב, נורה בראשו. נטען כי הנאשם בעל משפחה, ובנוסף תומך באמו ובאחותו (שאף העידה לטובתו). בהקשר זה תיארה הסניגורית כי עקב מחלת האם נאלצה המשפחה לקחת הלוואות על מנת לממן את הטיפולים בה, וזו אחת הסיבות בגינן נקלע הנאשם לאותה מערבולת עבריינית שלא אפיינה אותו משך שנים ארוכות. הסניגורית ביקשה שלא לראות בנאשם כסוחר סמים "לקהל הרחב" אלא כמי שמכר אך ורק לאותם אנשים המפורטים בכתב האישום, שכן החקירה בעניינו הייתה ממצה.

4.הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה על מעשיו, ותיאר כי החל מיום מעצרו, משך כחצי שנה, הוא נמנע מלראות את ילדיו, שכן אינו מעוניין לגרום להם לבקרו בבית המעצר, כפי שהוא ביקר את אביו בילדותו.

דיון

5.עיון בעובדות כתב האישום, מלמד כי משך תקופה ארוכה, פעל הנאשם כסוחר סמים מן השורה.