מדינת ישראל נ' רוני חבשוש

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 04.01.11 בשעה 17.50 או בסמוך, ברחוב עמק הברכה פינת עליית הנוער גבעתיים, נהגה הנאשמת ולא ציית לרמזור האדום בכיוון נסיעתה בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשמת כפרה בהאשמה המיוחסת לה ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר לניר ראובן. עדותו נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר הוא רשם ביום המקרה – ת/1. על פי רישומו של השוטר, ביום האירוע, השוטר עמד סטטי ברחוב כצנלסון בתוך הצומת על המדרכה מקום בו ניתן לראות את הצומת ואת הרמזור. השוטר הבחין שהרמזור התחלף לאדום כאשר הנאשמת הייתה 2 מטר לפני קו העצירה. הנאשמת המשיכה בנסיעה ישר, תוך שהיא חולפת על פני קו העצירה ונכנסת לצומת. השוטר סימן לנאשמת לעצור ורשם לה דו"ח. השוטר אף שירטט את מבנה הצומת ומקום עמידתו על הדו"ח במעמד רישומו.

תגובת הנאשמת לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח הייתה:"היה צהוב מהבהב".

בחקירה נגדית, הנאשמת הטיחה בשוטר כי ממקום עמידתו לא ניתן לראות את הרמזור. על כך השיב השוטר "אני מבצע אכיפה במקום במשך תקופה ארוכה בעיקר על נושא הרמזור, הצומת מוכר לי היטב, המקום שאני עומד ניתן לראות את הרמזור בכיוון נסיעתה, יש זווית שמאפשרת לראות את הרמזור. אני מסתכל על הרמזור שמתחלף הראש מצהוב לאדום אני מפנה מבטי לעבר מקום הגעת הרכבים, הבחנתי ברכב ממרחק של 2 מ' מקו העצירה."

בבית המשפט טענה הנאשמת כי הגיעה לצומת, הרמזור היה ירוק, הנאשמת חצתה בירוק את הצומת. הנאשמת טענה, שהבחינה בשוטר בנתיב השמאלי וראתה את השוטר מסמן לה לעצור. הנאשמת שאלה מדוע נעצרה? השוטר אמר שנסעה באדום, הנאשמת השיבה שלא נסעה באדום.

בחקירה נגדית טענה הנאשמת כי דבריה בשטח אינם זכורים לה. לדבריה הייתה מופתעת וניסתה לדבר עם השוטר בהיגיון. בהמשך הוסיפה לשאלה האם אמרה את הדברים "ככל הנראה כן, הייתי מופתעת, הוא עצר אותי בתחנת אוטובוס והייתי מבולבלת. אמרתי לו לא נסעתי באדום, אולי הצהוב הבהב". לדברי הנאשמת היא הבחינה בשוטר לראשונה אחרי שחצתה את הצומת.

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטר היא אמת.

טענת ההגנה של הנאשמת, היא כי השוטר לא יכול היה לראות את הרמזור שעה שהיא חצתה אותו. לדבריה, מקום עמידתו של השוטר אינו יוצר זווית ראיה שבה ניתן לראות גם את הרכב וגם את הרמזור. איני יכול לקבל טענה זו מהנימוק שהנאשמת כלל לא ראתה את השוטר לפני שהוא עצר אותה. השוטר הסביר בבית המשפט, כי לאחר שהבחין בנאשמת מבצעת את העבירה הוא זז ממקום עמידתו, בו הבחין, את הנאשמת מבצעת את העבירה והלך לתחנה שם עצר את הנאשמת. בנסיבות הסברו של השוטר בהעדר ראיה אחרת הסותרת את גרסתו ובמיוחד בהתחשב בעובדה שהנאשמת כלל לא ראתה את השוטר מבחין בה בביצוע העברה, ובכלל זה מיקום עמידתו בתוך הצומת אני מוצא לקבל את גרסת השוטר. אציין רק כי הנאשמת הגיעה לבית המשפט ומשאלותיה למדתי כי היא כלל לא ידעה היכן השוטר עמד. הנאשמת צילמה את מקום בו שיערה כי השוטר עמד וטענה כי אין אפשרות שהשוטר ראה אותה מבצעת את העברה. אולם, השוטר לא הסכים עם הנאשמת על מקום עמידתו וטען שעמד במקום אחר המצוין בשרטוט ששרטט את רשם את הדו"ח.

בהתייחס לאמרתה של הנאשמת בעת ביצוע העברה. הנאשמת טענה כי עברה בירוק, אולם היא הייתה מבולבלת ולכן אמרה את שאמרה. איני יכול לקבל טענה זו. הנאשמת יכלה לטעון כי עברה בירוק ואולי בצהוב. אולם, הנאשמת בחרה לציין כי עברה בצהוב מהבהב. על פי תמרור 705 שעניינו אור צוהב, חובה על הנהג המגיע לצומת בו דולק אור צהוב לעצור את רכבו. גם אם הייתי מקבל את טענת הנאשמת כי חצתה באור צהוב. הרי שעדין עברה הנאשמת עברה כאמור.

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטר, לו אני מאמין, ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה. אני מרשיע את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

ניתנה היום, כ''ט תשרי תשע"ב , 27 אוקטובר 2011, במעמד הנוכחים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: