מדינת ישראל נ' רומנו-צוקרן(עציר)

הכרעת דין שניה

אני מרשיע הנאשמת על פי הודייתה בעובדות כתב האישום שבתיק פלילי 7038-07-11 מבית משפט השלום בתל אביב בעבירות כדלקמן:

תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

התנגדות למעצר, עבירה לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר לא חוקי).

נסיון תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום י"ג סיון תשע"ב, 03/06/2012 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא

גזר דין

הדיונים בתיק זה החלו לפני שנה.

במהלך שנה זו עלה בידי בית המשפט לבחון מקרוב התנהלותה של הנאשמת ולהגיע לחקר האמת באשר לנסיבותיה האישיות.

ראשית, אפרט במה הודתה הנאשמת והורשעה. הנאשמת הודתה כי איימה על אימה ועל אחרים באמצעות סכין. די בכך כדי להביע חומרת המעשה. אני, לשיטתי, נוקט חומרה רבה בענישתו של אדם העושה שימוש בסכין. לפי שיטה זו, יש לגזור מאסר בפועל על כל אדם המוצא לפתור בעיותיו עם רעהו באמצעות סכין.

הנאשמת הודתה גם בעובדות כתב אישום נוסף אשר הוגש נגדה בבית משפט השלום בתל- אביב וגם בו הודתה הנאשמת בשורה ארוכה של מעשי אלימות כלפי בני משפחתה. עבירות הללו בוצעו על ידי הנאשמת באוגוסט 2009.

אל מול נסיבות חומרה אלה, חובה לציין נסיבותיה האישיות של הנאשמת. הנאשמת אישה אומללה. שמעתי מפיה היום נסיבות התמכרותה לאלכוהול. לדבריה, התמכרות זו החלה בהיותה בת 12 והצליחה בעורמה רבה להעלים התנהגות זו מהסובב אותה. הדברים הגיעו לידי כך שהפכה להיות מכורה לטיפה המרה וכידוע אלה המשתמשים לרעה באלכוהול נוטים בדרך כלל למעשי אלימות.

זה הרקע לביצוע העבירות החמורות על ידי הנאשמת. במצב דברים רגיל הייתי נוקט חומרה גם לנוכח נסיבות קשות אלה. אלא, שכאמור מזה כשנה מתנהל משפטה של הנאשמת, התקבלו תסקירים משירות המבחן, מונח לפניי תסקיר מסכם שהוגש עובר לדיון היום. התסקיר מפרט סיכום מצבה של הנאשמת, סיכום המצב הקשה אליו הגיעה הנאשמת בעקבות השימוש היום באלכוהול וסופו של דבר, שירות המבחן מוצא כי הנאשמת עברה דרך ארוכה של שיקום וכיום לבד מנטילת כדורי הרגעה האופייני למתמודדים עם ההתמכרות באלכוהול למעשה "נקייה" הנאשמת משימוש בחומר רע זה.

שירות המבחן ממליץ להימנע מעונש מאסר, שכן ממליץ הוא להעמיד בצו מבחן למשך שנה.

למרות הנסיבות החמורות והקשות של מעשי הנאשמת מצאתי במקרה זה להעדיף שיקומה של הנאשמת על פני ענישתה בחומרה. שיקום האדם, יש בו לעיתים כדי אינטרס ציבורי רב חשיבות. אינטרס הגובר על ענישת האדם בעקבות פליליות.

אלה העונשים שאני משית על הנאשמת:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא תעבור עבירה שיש עימה מרכיב של אלימות כלפי גוף אדם לרבות איומים.