מדינת ישראל נ' רובין

גזר דין

מעשי הנאשם והרשעתו

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"החוק"), הפרעה לשוטר , לפי סעיף 275 לחוק והפקרה לאחר פגיעה, לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א -1961 (להלן:"הפקודה").

על פי הנטען ביום 4.9.12, בין השעות 23:30 לחצות לערך, שתה הנאשם משקה משכר מסוג וודקה. באותו מועד, בשעה 1:30, בשדרות בנימין פינת רחוב לילנבלום בנתניה, נהג הנאשם ברכב מסוג רנו קליו מ.ר. 22-176-29 (להלן: "הרכב") כשאורות הרכב כבויים. ברכב נסעו עמו לביא לוי, ליאור נאורי, מאי שרוני ומלי לוי.

באותה עת נסעו בשדרה, בניידת משטרה, השוטרים תומר צוק ויוסף זרוג, שנהג בה. בשל העובדה כי אורות הרכב היו כבויים חסמו השוטרים את הכביש באמצעות הניידת, ירדו ממנה והתקרבו לעבר הרכב. הנאשם הודיע לנוסעי הרכב כי אין לו ביטוח, חגר את חגורת הבטיחות והחל בנסיעה מהירה תוך סטייה ימינה, כדי להתחמק מהניידת שחסמה את דרכו.

כמו כן הוא נהג במהירות לעבר השוטר זרוג , אשר נאלץ להתחמק מהרכב כדי למנוע פגיעה בו.

השוטרים חזרו לניידת ודלקו אחרי הנאשם כשהם כורזים לו מספר פעמים לעצור, אך הוא המשיך בנהיגה פרועה תוך שהוא נכנס לרחוב חד סטרי ונוסע נגד כיוון התנועה חרף תמרורים האוסרים על כך.

הנאשם המשיך לנהוג במהירות רבה, כאשר הוא עובר מנתיב לנתיב ופונה במספר רחובות עד הגיעו לצומת הרחובות אלון צבי ובנימין, שם חצה את הצומת באור אדום והמשיך לצומת הבא, אותו חצה גם כן באור אדום.

הנאשם נהג במהירות לכיוון רחוב אוסישקין ופנה לרחוב זה נגד כיוון התנועה וחרף תמרורים האוסרים כניסה לרחוב. באותה עת נסעה ברחוב משאית בכיוון התנועה, ונהגה נאלץ לסטות מנתיב נסיעתו בפנייה חדה על מנת למנוע התנגשות חזיתית ברכבו של הנאשם, שהמשיך לנסוע לכיוון רח' ז'בוטינסקי, כאשר הוא חוצה צומת מרומזר באור אדום. הנאשם נכנס לרח' ז'בוטינסקי, כשרכבו "מזגזג" בין הנתיבים, ואז איבד שליטה ברכב, אשר פגע באי תנועה, הסתובב סביב עצמו ונעצר. השוטרים התקרבו לעבר הרכב, הנאשם פתח את דלת הנהג ונמלט בריצה.

במהלך כל הנסיעה הפצירו נוסעי הרכב בנאשם שיעצור את הרכב אך הוא השיב להם "תסתמו , אני בורח מהם" ובהמשך אמר כי הוא "יודע מה הוא עושה". כתוצאה ממעשי הנאשם נפצעו שתי נוסעות ברכב כמפורט בכתב האישום.

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר מיום 4.4.13 עולה, כי הנאשם, יליד 1991, הוא רווק, תושב נתניה, ונעדר הרשעות קודמות. אביו, כבן 45, עובד בחברת אבטחה כמנהל מכירות, בה עבד הנאשם כמתקין, ואמו, כבת 40, היא מזכירה רפואית. הקשר של הנאשם עם בני משפחתו קרוב וטוב והם מנהלים אורח חיים דתי מסורתי.

הנאשם למד בבית ספר מקצועי במגמת מכונאות רכב וסיים 12 שנ"ל עם תעודת בגרות חלקית. בכתה י' הוא אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז ועשה מאמצים להשלים את לימודיו במלואם. עם סיום הלימודים ביקש הנאשם לשרת כחייל קרבי וכשנענה בסירוב נפקד ונדון למאסר בכלא צבאי. לאחר ריצוי עונשו, הוא התקשה להסתגל לתנאי המסגרת הנוקשה ושוחרר על רקע אי התאמה. לאחר שחרורו מהצבא החל הנאשם לעבוד בחברה בה עובד אביו כמתקין מערכות אבטחה, בהמשך עבד בתחום זה שנה כעצמאי יחד עם שותף ולאחר פירוק השותפות, שב לעבוד בחברת האבטחה עד לביצוע העבירות דנן. כיום נמצא הנאשם בקשר זוגי משמעותי.

הנאשם הודה והביע חרטה על מעשיו. לדבריו הוא שהה יחד עם חברים באירוע, במהלכו שתה אלכוהול, וכאשר המשטרה ביקשה ממנו לעצור הוא נבהל ונלחץ כשהוא פועל ללא הפעלת שיקול דעת כשהאירוע הסלים. מיד לאחר מכן, כשהוא ער לחומרת מעשיו, הוא יצר קשר עם הוריו והסגיר עצמו למשטרה.

שירות המבחן התרשם כי מדובר בתקופה משברית בה חש הנאשם כישלון ודחייה מהעובדה כי נכשל בניהול העסק העצמאי. במהלך האירוע, לאחר בילוי כשהוא תחת השפעת אלכוהול ומודע לכך שהוא נוהג שיכור, הוא הגיב באימפולסיביות מתוך לחץ, בלבול וקושי לראות אלטרנטיבה אחרת בה יכול לפעול. משיחה עמו ניכר כי הוא חש בושה ואי נוחות מדרך התנהלותו, כשהוא מדגיש את דאגתו והאמפטיה שגילה למצבם של חבריו מיד לאחר האירוע. קצין המבחן לא התרשם מבעיה של התמכרות לאלכוהול אצל הנאשם.

שירות המבחן המליץ להימנע מלהטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח מאחר וזה עלול להחלישו ותחת זה המליץ על הטלת מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות וכן על הטלת צו מבחן למשך שנה במהלכה ישולב הנאשם בקבוצות טיפוליות במסגרת שירות המבחן .

טיעוני המאשימה לעונש

אין לקבל את המלצת שירות המבחן להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. יש להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח במסגרת מתחם הענישה בין 4-6 שנות מאסר, מאסר על תנאי, פסילת רשיון הנהיגה, קנס ופיצוי הולם לשתי הנפגעות.

מעשי הנאשם בוצעו עקב חששו שאין ביטוח לרכב ועקב כך הוא סיכן את עצמו, את יושבי הרכב, את השוטרים ומשתמשים אחרים בדרך. נסיעה זו יכולה היתה להסתיים גם בקיפוח חיי אדם, ועקב מעשי הנאשם שתי נוסעות ברכב נפגעו פיסית ונפשית.

התופעה של בריחה מאנשי חוק בנסיעה פרועה ומסוכנת הפכה להיות נפוצה ועל פי הפסיקה העונש ההולם הינו עונש של מספר שנות מאסר בפועל.